כ-570 דירקטורים חסרים כיום בחברות הממשלתיות, ומנכ"ל הרשות עוד מתריע כי המספר יגדל בשנה הקרובה ושחייבים למצוא לכך פתרון דחוף. זעקתו של מנכ"ל הרשות מזמינה דיון בשאלה: האם "נבחרת הדירקטורים", רעיון שגוי שגובש בבית מדרשם הקפיטליסטי והאנטי חברתי של אורי יוגב ויאיר לפיד, היא מהלך נכון או שמדובר באחיזת עיניים לא דמוקרטית שרק באה לשרת את אנשי שלומם וחבריהם של האוליגרכיות מאזור תל אביב?

ברשות החברות משבחים את ה"נבחרת" וטוענים שאיכות הדירקטורים תרמה רבות לרווחיות החברות. לדעת רבים מדובר בצידוק מצחיק כיוון שהרווחיות אינה רק תפוקה של דירקטורים ברוכי כישורים וקשרים אלא גם תוצאה של תהליכים כלכליים אחרים במשק, כמו למשל: מדיניות פיסקלית, מוניטרית, איחודים, מיזוגים, הפרטות וכיוב'.

אלא שטיעון הרווחיות אינו מחזיק היגיון גם כיוון שזה מלמד על הגישה החנוונית של הרשות!!. דהיינו, היא תופסת את החברות הממשלתיות כסוג של חנויות מכולת שצריכות רק להרוויח כסף ולחלק דיבידנדים!! האומנם זאת המטרה הבלעדית של החברות הממשלתיות: לעשות קופות?! האם עשיית ממון הוא המטרה של הקרן למורשת הכותל המערבי?! של הכפר הירוק?! של המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים?! של בית התפוצות?! של האגודה לתרבות הדיור?! מסופקני מאוד מאוד.

רעיון הקמת הנבחרת עלה על שולחנם של החברים אורי יוגב ויאיר לפיד כסוג של תשובה, לטעמם, לשחיתות, כביכול, של מינוי דירקטורים בעלי זיקה פוליטית. במילים אחרות: הם רצו להכריז מלחמה על הדירקטורים הכאילו "נגועים" של הליכוד. כלומר, לא עוד מסעודה משדרות ושל קהלני מראש העין אלא החבר'ה מגן הילדים של השרים, בעיקר מאזור חיוג 03. תהליך הטיהור של מועצות המנהלים מחברי מרכז הליכוד יצר אליטת דירקטורים חדשה המנותקת ממעורבות חברתית/פוליטית/ציבורית וחסרת רגישות לנושאים ערכיים/רוחניים!

למעשה הרשות ניקתה את מועצות המנהלים מדירקטורים שבוחנים את יעדי הפירמה לא רק במשקפיים של רווח והפסד, אלא גם במשקפיים של מוסר וערכים חברתיים. זאת ועוד: תנאי הסף הנוקשים והיבשים הקשים לא נותנים סיכוי לערבים, לחרדים, לעולים חדשים ולפרופסורים לספרות עברית (חוק החברות הממשלתיות, סעיפים 16א ועד 18 א), והנסיונות ל"אפליה מתקנת" נראים יותר כבדיחה.

לרשות החברות חסרים מאות דירקטורים כיוון שהחונטה הביורוקרטית אוסרת על מינויי דירקטורים בימים אלו. כלומר, השר אינו הריבון עוד וסמכות ההחלטה, כמו בעוד סוגיות רבות, עוברת לפקידים ולוועדת כהן. חונטת הפקידים אוסרת על מינויים כיוון שהיא חוששת ממנויים פוליטיים. אבל לדעת מומחים בתחום הסוציולוגיה הפוליטית מינויים פוליטיים אינם חטא ואינן ביטוי לשחיתות פוליטית. אדרבה, הם ביטוי אולטימטיבי של דמוקרטיה ייצוגית תקינה שמבוססת על תרבות פוליטית שעיקרה שילוב ההמונים בפוליטיקה השלטונית. ואת זאת הפקידים אינם מבינים. למרבה הצער, חולשת הפוליטיקאים הנוראית מאפשר לפקידים לתפוס את השלטון גם בתחום מינויי הדירקטורים אבל זה כבר נושא למאמר אחר.