המלחמה התמוהה בקורונה <br>

ראיתי את הפרופסור ירון זליכה בערוץ-13 והבנתי עד כמה הממשלה אינה פתוחה לדעות מקצועיות עצמאיות. זליכה מאיר עיניים. הוא הזכיר כי מומחים לאפידימולוגיה אינם נשמעים בין מקבלי ההכרעות בממשלה. אולי גם התקשורת שותפה לעצימת העין. הפרופסור יורם לס ישר וישיר ומתבונן במציאות בגובה העיניים, ודבריו מבוססים על ידע רב, ומה קרה? הורידו אותו מן המסך והרחיקו אותו מהמיקרופון.

לס אינו בודד. חמישה אקדמאים מאוניברסיטת תל אביב הפרופסורים אודי קימרון, אריאל מוניץ, מוטי גרליץ, עדי פאוזנר וד"ר עידו יוסף פרסמו מאמר ב"כלכליסט" שהועתק ל-ynet שמערער באורח מנומק על התבהלה, הפאניקה, שמפיצים ביבי וכלי התקשורת. הסגר של הממשלה הוא פופוליסטי כרגע. אבל מביא על ישראל אבטלה של כ-18%. המשק צורך (מזון, דלק, תרופות, חשמל) אבל אינו מייצר דבר.

זה יעלה בחיי אדם. בחיי חולים במחלות אחרות שלא יקבלו טיפול וניתוחים; בחיי מיואשים שיתאבדו, חלילה; זה יעלה במשברים פסיכולוגיים שיימשכו שנים ארוכות; ובחלוף הקורונה לא יהיה במה להתניע מחדש את המשק, ולא יהיו תקציבים לביטחון הלאומי ולחינוך וכמובן שוב יקפחו את מערכת הבריאות. לסגר הטוטאלי-טוטליטרי הנוכחי יהיה מחיר כבד, רבית-דרבית לטווח רחוק.

הפרופסורים שכתבו את המאמר כמו עמיתם לס סבורים שמפיצי התבהלה מגזימים וכי די בסגר על האוכלוסייה הבוגרת ועל החולים הכרוניים ("מחלות רקע") וגם יודעים באורח כמעט פילוסופי כי העולם הוא מקום מסוכן והפעילות האנושית גובה חיי אדם (צריך לצמצם ככל האפשר). הציבור רוקד סביב עגל הזהב החדש הזה של מתן אמון בסגר הכללי בלי להבין כי יש לצמצמו לאוכלוסייה שבסיכון.