לספח או לא לספח - זאת השאלה!

מלחמת ששת הימים ובמיוחד מלחמת יום כיפור, כאשר הצבא הסורי, כמעט, כמעט הגיע לכנרת, למדה את ישראל כי כדי לשמור על ביטחונה, היא חייבת מרחב אסטרטגי, ומרחב הרתעה, כדי ליצור ביטחון של שטח למרות טילים, מטוסים וטילים בין יבשתיים.

ובהזדמנות זו, כדי להזכיר לציבור, אלה ששכחו, אלא שלא ידעו, ואלה שלא רוצים לדעת את המציאות האיזורית.

החל מהצהרת בלפור ב-1917, דרך השנים 1920 - 1922 - 1948, ועדות או"ם בהרכבים ובשמות שונים, דיברו על הקמת שתי מדינות - "שימו לב" - מדינה יהודית ומדינה ערבית.

הערבים לא הסכימו, דחו כל ההצעות, והתוצאה - מלחמת השחרור קבעה גבולות יותר גדולים ורצופים למדינת היהודים.

מלחמת ששת הימים הגדילה את גבול ישראל ומלחמת יום כיפור הוכיחה עד כמה "שטח אסטרטגי נחוץ לישראל.

ראש הממשלה אהוד ברק, הציע הסדר יפה לעראפת, אבל הוא סירב.

ראש הממשלה אהוד אולמרט - הציע לאבו-מאזן "הצעה פנטסטית" מבחינה פוליטית, כלומר: מדינה פלשתינית על 90%+ משטחי יהודה ושומרון, ואז איזה פלא, אבו-מאזן נעלם, נבהל, וסירב לחתום.

את הסירוב של אבו-מאזן, אפשר להשוות בצורה ציורית כמובן, לסירוב של הנשיא קצב להסדר שהוצע לו. הוא סירב וחטף 7 שנים רעות. אבו-מאזן סירב והפלשתינים יחטפו 7 שנים x זמן לא ידוע, כי הצעה כמו של אולמרט לא תחזור יותר.

מסקנת ביניים - אפשר לבנות על הפלשתינים שיצילו את ישראל מפתרונות שמוצעים כי אין שם מנהיג בסדר גודל רציני, שיגיע לפתרון הגיוני בלחץ הנסיבות.

הסיפוח, כפי שתיארתי בקווי המתאר של תוכנית "אלון משופרת", יצור גבולות קבע של ישראל לדורות.

ברור שאירופה והמדינות המובילות, כמו גרמניה, בריטניה, צרפת ובמיוחד רוסיה, יתנגדו ויעשו קצת רעש עם קלישאות ידועות מסיפוח "רמת הגולן", זה בניגוד למשפט הבינלאומי, יביא לסכסוך פוליטי עם אירופה וכו' וכו'.

מצד שני - מדובר בהזדמנות, שאולי לא תחזור, של תמיכת ארה"ב ישירה או עקיפה. תוכנית ה-100, עם או בלי מגבלות חייבים לחטוף בטרם יהיו ינויים בממשל בארה"ב.

וכמו שלא נבהלנו אחרי סיפוח הגולן, כך לא צריך להבהל - מהתגובה לסיפוח.

לכן אם יש רצון לסיפוח - זה הזמן.

נ.ב.הערבים לא יסכימו לתנאים המבטיחים הקמת "מדינה פלשתינית", לכן אין מקום לדאגה. השמאל – אנטי ציוני ופוסט יהודי גאה.