הרפובליקנים מנהלים מאבק קשה לשמירת הרוב שלהם בסנאט, בבחירות שיתקיימו ב-3.11.20. כיום יש להם רוב של 53 מול 47, ו-35 מושבים עומדים לבחירה. הם קיוו שמינויה הצפוי של איימי קוני-בארט לבית המשפט העליון יעניק להם תנופה, אך כעת דווקא מינוי זה הופך לנקודת תורפה.

הסיבה – מסביר וושינגטון פוסט – היא התפרצות הקורונה באירוע בן 150 המשתתפים שקיים הנשיא דונלד טראמפ בגן הוורדים להצגתה של בארט. הנוכחים ישבו בצפיפות, רובם בלי מסיכות, ולפחות שלושה סנאטורים רפובליקנים נדבקו בו בנגיף: יו"ר הוועדה לביטחון פנים, רון ג'ונסון, וחברי ועדת המשפטים – בה ייערך השימוע למינויה של בארט – מייק לי ות'ום טיליס. עד כה נדבקו באירוע 25 איש, ויחד עם מחלתו של טראמפ עצמו, הקורונה שוב בראש סדר היום – הדבר האחרון שהרפובליקנים רוצים.

"הסיכויים הם 50-50", אמר מנהיג הרוב, מיץ' מקונל, כאשר נשאל האם מפלגתו תשמור על השליטה בסנאט. "תמיד ידענו שזה יהיה מאתגר. יש לנו קרבות קשים וצמודים בכל רחבי המדינה. הדמוקרטים מתחרים בנו בקנזס, ג'ורג'יה ואפילו דרום קרוליינה". חששותיהם של הרפובליקנים גברו כאשר הדמוקרטים החלו לערוך אירועי התרמה בולטים, המפגינה אנרגיה רבה נגד טראמפ שרק קיבלה תמריץ מן המינוי הצפוי לעליון.

קאל קנינגהאם, שלדעת רבים מנהל מרוץ המהווה נקודת מפנה בצפון קרוליינה, גייס 28 מיליון דולר בתוך שלושה חודשים – כפליים מכפי שגייס טיליס בחמש שנים. עדיין לא ברור עד כמה הוא ייפגע מחשיפת מסרונים אינטימיים ששלח לאישה שאיננה אשתו; ייתכן שיהיה די בכך כדי לטיליס בחירה מחדש.

מ"ג הגאר בטקסס ורפאל וורנוק בג'ורג'יה גייסו 13.5 מיליון דולר ו-12.5 מיליון דולר – והם מנהלים קרבות צמודים בהרבה מכפי שהרפובליקנים ציפו. ג'יימי הריסון גייס סכומים ניכרים בדרום קרולייינה, מה שאילץ את הרפובליקנים להעביר למדינה עוד 10 מיליון דולר במאמץ להגן על מושבו של לינדזי גראהם, יו"ר ועדת המשפטים ובן-ברית קרוב של טראמפ; הנשיא ניצח במדינה זו ב-2016 בהפרש של 14%.

הרפובליקנים חילקו את המפה שלהם לשני מעגלים של ארבעה מירוצים כל אחד. במעגל הראשון נמצאים הסנאטורים המכהנים במדינות הנוטות לדמוקרטים או שהן מתנדנדות: טיליס, סוזן קולינס (מיין), קורי גרדנר (קולורדו) ומרתה מק'סאלי (אריזונה). המעגל השני הוא המדינות שהרפובליקנים מגדירים כקו ההגנה העיקרי על הרוב שלהם – מדינות בהן הם חייבים לנצח: ג'וני ארנסט (אייווה), סטיב דיינס (מונטנה), דייוויד פרדיו (ג'ורג'יה) וקלי לופלר (ג'ורג'יה).

הן הרפובליקנים והן הדמוקרטים צופים, כי טומי טוברוויל ינצח את הסנאטור דאג ג'ונס באלבמה, וכך יעניק לרפובליקנים עוד מושב. הם ישמרו על הרוב אם ינצחו בארבעה מדינות "קו ההגנה" וטראמפ ינצח, גם אם יפסידו בארבע המדינות המתנדנדות. אם ג'ו ביידן ינצח, יהיה עליהם לשמור על כל ארבע מדינות "קו ההגנה" וגם לפחות על מדינה אחת מבין המתנדנדות.

לדברי הפוסט, יש סימנים טריים המלמדים על סדקים בקו ההגנה. סקר אחד מצביע על יתרון של וורנוק בג'ורג'יה על פני חבר בית הנבחרים הרפובליקני דגלאס קולינס, הנאלץ לנהל קרב קשה מול כומר בלתי ידוע מאטלנטה. גם המרוץ של פרדיו במצב פחות נוח לרפובליקנים, כאשר ג'ון אוסוף מציב בפניו אתגר של ממש. ואילו גראהם מצוי בשוויון מול הריסון, שש שנים לאחר שנבחר בפער של 17%. מצבו הכספי כה קשה, עד שהוא ביקש מצופי פוקס ניוז לתרום לקמפיין שלו: "תעזרו לי! הם הורגים אותי בעזרת הכסף. תעזרו לי. עשיתם את זה בשבוע שעבר. תעזרו לי שוב", אמר בחודש שעבר לצופי תוכניתו של שון האניטי.

פני המרוץ ברורים כאשר מסתכלים היכן משקיעות את כספן קבוצות שמרניות המקורבות למקונל [המתמודד בעצמו של מושבו בקנטקי]. בחמשת השבועות האחרונים הן שלחו 110 מיליון דולר לתשע מדינות בהן מכהנים סנאטורים רפובליקנים ורק למדינה אחת בה מכהן דמוקרט – גארי פיטרס, מישיגן. המרוץ במדינה זו, מול ג'ון ג'יימס העתיר במשאבים, הפך לצמוד למרות שביידן מוביל בה בבטחה על פני טראמפ.

הרפובליקנים טוענים, כי יש די והותר זמן כדי לייצב את הספינה, במיוחד לקראת הליך מינויה של בארט. אבל בעימותים שהתקיימו בסוף השבוע, גראהם וארנסט מצאו את עצמם במגננה בנושא הקורונה וכמה התבטאויות עבר שלהם. ואילו גישתו התוקפנית של טראמפ בעימות מול ביידן לא עזרה לרפובליקנים, מודים כמה מהם. מחוקקים רבים במפלגה נדהמו מסירובו לגנות את "העליונות הלבנה". הסנאטור טוד יאנג, המוביל את קמפיין המפלגה, אמר: "לא קיבלנו מהעימות תמונה ברורה על ההבדלים בחזון לעתיד המדינה, וזה מצער".

הדמוקרטים מצידם מצביעים על ראיות למרץ הרב בו הם פועלים. ActBlue, אתר גיוס התרומות הליברלי, גייס 500 מיליון דולר מאז מותה של השופטת רות בדר-גינזבורג לפני שלושה שבועות והמועמדים לסנאט עדים אף הם לגל של תרומות. קרן שהקימו יוצאי ממשל אובמה לסיוע למועמדים לסנאט גייסה 3.5 מיליון דולר עד מותה של בדר-גינזבורג – ו-23 מיליון דולר מאז.