רופא איננו פוליטיקאי

לפוליטיקאי מותר לשקול שיקולים פוליטיים, הוא חייב לשקול שיקולים פוליטיים, וכמובן אם הוא שר ובייחוד אם הוא ראש ממשלה הוא חייב גם לשקול שיקולים נוספים.

לעומת זאת לרופא אסור לשקול שיקולים פוליטיים, רופא חייב לשקול שיקולים רפואיים בלבד וברור שמדובר בשיקולים רפואיים במובן הרחב של המילה, כלומר שמותר לרופא לשקול גם שיקולים הנוגעים להשלכות של מצב התעסוקה והמצב הכלכלי על הרפואה (בייחוד רפואת הנפש).

ובכל פעם שהקשבתי לפרופסור חגי לוין, שמעתי אופוזיציונר פוליטי ולא רופא המחווה דעה מקצועית. הייתכן ש"סימנתי" אותו על לא עוול בכפו? אולי, אבל למקרא כמה אתרי אינטרנט נוכחתי שגם בכירים במשרד הבריאות חושבים כמוני, והנה אנו שומעים היום שהמציאות עולה על כל דימיון, הפרופסור לוין משתחרר מתפקידיו ברפואה ורץ לכנסת.

תנו לי 100 פוליטיקאים השוקלים שיקולים פוליטיים וקחו ממני רופא אחד השוקל שיקולים פוליטיים. לנפתלי בנט מותר להפוך את הקורונה למסע הבחירות שלו, גם לגדעון סער מותר, אך לרופא אסור בתכלית האיסור להפוך את המגיפה לקמפיין הבחירות שלו. והציבור חכם, המכה האמתית תבוא ביום הבוחר, בקלפי. אני מקווה שבמוצאי הבחירות הפרופסור לוין יצטער על התפטרותו מתפקידיו הרפואיים.

ומכאן אני עובר לפרויקטור רוני גמזו. עם המינוי שלחתי לו את ברכתי, כאן באתר וגם במייל אישי, הוא אפילו השיב, נראה היה לי שקפץ למים הסוערים בלי לדעת אם יש מציל בסביבה. ליוויתי את פועלו, הערכתי ואפילו הערצתי את מסירותו וסבלנותו. קיבלתי את רצונו ללכת, ומבחינתי הוא היה דוגמה לישראלי היפה, המיוחד, הפועל בתנאים בלתי אפשריים, תנאים שאיש לא היה מוכן לעמוד בהם באותה עת. עד אשר נודע לי שאת תפקידו הוא מילא כאשר מצלמות הטלוויזיה מלוות אותו.

המצלמות הרי מדביקות לו לטעמי אינספירציות פוליטיות, והיום מסתבר שאינו פוסל על הסף אפשרות התמודדות על ראשות עיריית תל אביב. מאיגרא רמה לבירה עמיקתה, משיא השיאים של ההערכה, וההוקרה לעומק התחתיות של הביקורת והבוז.

מבין כל הרופאים שהופיעו מידי פעם בטלוויזיה, סימנתי את הפרופסור לוין כפוליטיקאי, והנה חלפו אך מספר חודשים והוא נהיה רשמית פוליטיקאי (לטעמי לזמן קצר מאד, עד הבחירות), היה כנראה פוליטיקאי נוסף בין הרופאים, הפרופסור גמזו, אך בו לא חשדתי, עד אשר הבנתי שאת פעולותיו כפרויקטור ליוו מצלמות הטלוויזיה.