יאללה בלגן, מוותרים על האגו של לפיד

לפיד והאגו

שמונה שנים תמימות מטפס יאיר לפיד במעלה הסולם לתפקיד ראש הממשלה, אשר לטעמי הוא לא מתאים לו כלל וכלל, ולכן גדעון סער מוותר על האגו של יאיר לפיד, בני גנץ מוותר על האגו של יאיר לפיד, אפילו יאיר לפיד מוותר על האגו של יאיר לפיד, רק מצביעי יש עתיד ונבחריה לא מוותרים על האגו של יאיר לפיד, כי אם גם הפעם יוותרו, הלך להם ה"יש עתיד".

יאיר לפיד לא מתאים לתפקיד. לדעתי יודעים זאת כל המתנדבים לוותר לו על האגו, לדעתי הוא עצמו מבין, אך מי שלא מוכן לקבל זאת הם אלה שהצביעו עבורו, כלומר אלה שלדעתם הוא ראוי לכהן כראש ממשלה, וכל אלה שנבחרו ברשימתו, וזאת בשל הכמות והאיכות של הכסאות המובטחים להם אם יקים ממשלה.

צחוק הגורל הוא שבחלוף שמונה שנים של מאבק פוליטי בו השמאל/מרכז בראשות יש עתיד מנסה להדיח את שלטון הימין, ועל אף העובדה שנוצר כבר גוש שמאל/מרכז המכנה עצמו גוש השינוי, פועלים מובילים באותו גוש לבחירת ראש ממשלה ימני יותר מנתניהו, אשר כמות המנדטים שלו קטנה מחצי מכמות המנדטים של יאיר לפיד.

לפני שנה הם ויתרו על הראשות למפלגת מרכז בראשות בני גנץ, כעת מצפים מהם לוותר על הראשות למפלגה ימנית מן הליכוד, כאילו בבחירות הבאות הם ייוותרו על הראשות לבצלאל סמוטריץ' כראש ואיתמר בן-גביר כמשנהו.

מתי נלמד שבראשות המפלגות הגדולות רצים המועמדים של אותן מפלגות לראשות הממשלה, כך הציבור תופס את המערכת הפוליטית בישראל, ואין כל הגיון פוליטי בהמלכת מפלגת ימין בראשות ממשלת שמאל/מרכז, מעל לראש של הנבחר האופוזיציוני אשר קיבל יותר מכפול מנדטים מכל מפלגה אופוזיציונית אחרת.

ראש מפלגה גדולה המפחד מהצל של עצמו אסור שירוץ בראשה של אותה מפלגה, ואם ציבור הבוחרים אוכל את הלוקש הזה אחרי הבחירות, ומפלגתו מאבדת את הבכורה, הרי שלכל שבת יש מוצאי שבת, ואחרי כל בחירות יש עוד בחירות.

סיכויי הרכבת ממשלה

על-פי החוק הנשיא רשאי להטיל את הרכבת הממשלה על כל חבר כנסת המסכים לכך. ומכאן שכל קשת חברי הכנסת מאחמד טיבי ועד איתמר בן-גביר הם מועמדים לתפקיד, ובלבד שיתנו הסכמתם.

ומה היינו מצפים מנשיאנו היקר? היינו מצפים ממנו שיטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על אותו חבר כנסת שיסכים לכך, ואשר על-פי פרמטרים אובייקטיביים, יש לו את הסיכוי הרב ביותר להקימה. ומהם אותם פרמטרים אובייקטיביים? ובכן פרמטרים אלה הם שניים:

1. כמות חברי הכנסת שנכנסו מרשימתו.

2. כמות הממליצים עליו לראשות הממשלה מכל הרשימות.

ואם הנתונים סותרים אזי הנתון השני גובר על הראשון.

כל ניסיון להסתמך על קריטריונים אחרים (למעט אם יש זהות בשני הנתונים בין כמה מפלגות) מערב את הנשיא במגרש הפוליטי, כי ניסיון כזה יחייב אותו להסתמך על פרשנויות או עמדות סובייקטיביות, כיתרון של צד א' על צד ב', ולכן ראוי ורצוי שלא כך יפעל.

בית המשפט העליון מתערב יתר על המידה במידת סבירותן של שאלות פוליטיות מהן היה אמור להדיר רגלו, ומאז יורדת קרנו בציבור בהתמדה, יש לקוות שנשיא המדינה יימנע ממהלכים דומים.