ולמה פרופסורים ברבים ולא ביחיד? כי פרופסור זה מישהו שמעמיק ידע בתחום מסוים ולא אחד שיודע הכל על הכל. ממש לא. פרופסור הוא מישהו שמעמיק לחקור נישה והינו מומחה בתחומו, ואם תרצו עולמו הולך ומצטמצם בידע כללי נרחב והולך ומעמיק בנושא אותו הוא חוקר.
ו
אורי מילשטיין כִּי הָאֵי לִישָׁנָא. הוא מעמיק במחקריו על מלחמות ישראל. מלחמות ברבים, ובהגיון שלנו היה אמור לקבל דרגת פרופסורה על כל מלחמה ומלחמה, כי הוא שולט בהן ברמות של שמות, מקומות ולוחמים.
אורי מילשטיין גם מוזכר אצל רבים ממתנגדיו כאוטוריטה בתחומו. צבאות זרים לומדים את כתביו ומתייחסים אליהם. למשל הספר המקיף על מלחמת יום הכיפורים שלנו: "ניצחון בסבירות נמוכה" ובאנגלית THE OCTOBER 1973`s UNLIKELY VICTORY Inconvenient Truths of the October 1973 Yom Kippur War, עורך ראשי: ד"ר מיכאל ברונשטיין (ד"ר למתמטיקה), עריכת לשון: אביתר בן-צדף (לשעבר עורך מערכות) ושולמית לבנת. הדפסה שנייה בשנת 2019. מחברי הפרקים בספר נכתבו על-ידי 18 מומחים למלחמה ההיא.
פרופסורים אורי מילשטיין מקיים סדנא חודשית במשך שנים רבות, מעל לעשר, ובה מופיעים מומחים שונים ונחקרות המלחמות. בכל סדנא נחקר קרב אחד ויש מרצה מרכזי, לרוב גנרל ישראלי ברמה של קצין בכיר בצה"ל, במילואים כמובן.
מאפיין נוסף של הסדנא שלכל משתתף בסדנא, משתתף שומע (לא מהדוברים), יש את הזכות לדבר על משהו, כל דבר שקשור ישירות או בעקיפין לקרב, ואפילו לתובנות היסטוריות, למלחמות אחרות, למצביאים בעולם, לדוגמות, לדברי פילוסופים ועוד.
יכולת ההכלה של אורי מילשטיין וצוותו הינה פנומנלית. לא רק שיש להם ידע מעמיק, וידע מעמיק בתחומים רבים הקשורים בנושא יש להם גם את הדרייב והיכולת לגעת בנקודות שונות ולהציג זוויות אחרות שהגנרלים, הכותבים ספרים או מרצים בפורומים כאלה ואחרים נרתעים מכך בשל קשרים אישיים או בגלל חשש פוליטי. ע"ע אלוף במיל' ינוש וחששו מסגנו אלוף
אהוד ברק סגנו במלחמת של"ג. ינוש האמין עד יום מותו שברק, שהיה איש פוליטי ומינוי מפלגתי, הרבה יותר ממנו, מנע ממנו את הרמטכ"לות.
מאות קצינים בכירים בדימוס חוששים להגיע לסדנאות של מילשטיין להרצות או להקשיב מתוך חשש משאלות נוקבות על הקרבות שבהם היו, השתתפו או השתקפו (השתקפו מלשון שקוף, לא הורגשו שלא לומר ברחו) בהם.
אל"ם במיל' ועו"ד יוסי פאר מציין שיש קצינים שהזיעו וסיכנו חייהם במעלה סולם הדרגות ואחרים שבכלל טיילו בחו"ל והדרגה חיכתה להם בשלישות (רוצה לומר מאמץ לא) כלומר, לא השקיעו כי לא היו צריכים בכדי להיות מקודמים בצבא. בלעז קוראים לזה פרוטקציה, מונח שאינו מוכר בשבט/י ישראל.
ספריו, מאמריו, הסדנאות, וסרטוני הווידאו הרבים מספור של אורי מילשטיין נלמדים על-ידי טובי המצביאים בארץ ובעולם. מצביאים מצביאים... כאלה עם ראש על הכתפיים. גנרלים אמיתיים.
מילשטיין וצוותו נהגו, בימים טרום קורונה להיפגש מדי חודש בסדנת אלפרדו ולדון בעניינם השונים. סדנת אלפרדו על שום המסעדה אלפרדו בפ"ת שם היו המפגשים. בדרך כלל עם הגרעין הקבוע.
מילשטיין מנהל את הסדנאות ביד רמה. יש סדר ויש משמעת, יודעים מה הנושא ומי המרצה המרכזי. המרצה גם נשאר לענות על שאלות מהקהל. ולקהל, שאלות חכמות ונוקבות. מרצים רבים כאמור חששו מלהשתתף בסדנאות בגלל ידענות הקהל, השאלות הנוקבות והאמיתות. אמיתות - מושג שלא בדיוק מתאים לגנרל הישראלי שמעדיף לעקוף תחקירים ולא דוקא משום חששו מהם אלא אולי דווקא משום שהוא נכנס לתחום שאינו מכיר... תחקירים. ולא מדובר על תחקירי שמות של מי ומי היו המפקדים ומאיזה ישוב בארץ, וחבר של מי הוא, אלא תחקירים נוקבים בשאלות חשובות כמו למשל סדר מסע, מודיעין (שלרוב בעייתי), קש"א/מס"ח/קס"א/קס"י (קציני סיוע תותחים, חטיבה, אוויר וים).
לסיום - לאורי מילשטיין מגיע התואר פרופסור... לפחות אחד.