היה זה קיץ של הפתעות בלתי נעימות לכלכלה העולמית. הצמיחה בארה"ב, אירופה וסין איטית מכפי שקיוו המשקיעים. המחירים לצרכן עולים בשיעור מדאיג, במיוחד בארה"ב. אפילו בגוש האירו הם עלו באוגוסט ב-3% בהשוואה לאשתקד – השיעור הגבוה ביותר מזה עשור. כלכלנים מודאגים מן המחסור בחלקים ובעובדים, מהתובלה האיטית והיקרה וממגבלות הקורונה.

האשם הוא זן הדלתא, קובע אקונומיסט, אבל השפעתה של הקורונה על הכלכלה משנה את צורתה. העולם התרגל להתפשטות הנגיף ולכן שגלי תחלואה גורמים להפסקה פתאומית של הפעילות ולירידה במחירים. לעומת זאת, הדלתא נראה כגורם לפגיעה פחות קשה בצמיחה אך להאצה באינפלציה. הסיבה: במדינות בעלות שיעור התחסנות גבוה, הצרכנים פחות חוששים לצאת לקניות. לפני שנה מספר הסועדים במסעדות בארה"ב היה מחצית מאשר באוגוסט 2019; השנה הירידה היא 10% בלבד, למרות שמספר החולים המאושפזים גבוה פי שלושה. מצב החירום בטוקיו אינו מרחיק את הקונים מהחנויות. רק במדינות שהנהיגו צעדים דרקוניים, כמו אוסטרליה וניו-זילנד, הלקוחות נשארים בבית ויש סימנים של מיתון מחודש.

במקביל, התפשטות הדלתא ממשיכה לשבש את שרשרת האספקה העולמית, כאשר הצרכנים – במיוחד בארה"ב – רוצים לקנות יותר מכוניות וציוד ספורט מאשר אי-פעם. התפרצויות בדרום-מזרח אסיה גורמות לסגירת המפעלים ורשתות הלוגיסטיקה ומאריכות את הפגיעה באספקה. קמעונאים אמריקנים גדולים לוחצים על הבית הלבן לתרום יותר חיסונים לוויטנאם, כדי שמפעליה החיוניים יוכלו לחזור לעבוד. המחסור גורם לעליית מחירים.

ליחסים המשתנים בין הנגיף לכלכלה יש השלכות מבחינת מקבלי ההחלטות, מציין אקונומיסט. הם לא יוכלו לחזור על הטריק בו השתמשו בתחילת המגיפה: הגבלת תנועה כדי להכיל את הנגיף לצד הזרמת סיוע כדי ליצור זינוק בביקושים. התאוששות במגזר השירותים היא כעת הדרך המהירה היחידה לצמיחה מואצת, משום שזהו החלק החלש כעת של הכלכלה. הוצאת משקי הבית האמריקניים בתחום השירותים ברבעון השני של השנה הייתה נמוכה ב-3% מאשר בתקופה המקבילה ב-2019. אם הדלתא ימשיך לפגוע בתחומים כמו הפנאי והאירוח, תמריצים נוספים רק יאיצו עוד יותר את האינפלציה.

קשה לטעון שהחשש מפני הנגיף מפחיד צרכנים מלהוציא את כספם, ושלמגבלות הקורונה יש לפיכך השפעה כלכלית מועטה. קשר חלש יותר בין התחלואה לבין חופש התנועה, והצורך להאיץ את מגזר השירותים, מעלים את מחירו של סגר. אם הלחץ על בתי החולים יוביל אפילו מדינות בעלות התחסנות גבוהה, כמו בריטניה, להגביל את השירותים בחודשי החורף – הנזק הכלכלי ממגבלות כאלו יהיה רב והתועלת הבריאותית תהיה מועטה. גל הדלתא עשוי לשכוך בקרוב ולהוריד את הלחץ מעל הכלכלה. אם זה לא יקרה, או אם זן אחר יתפוס את מקומו – יהיה קשה יותר להצדיק את מחירם של הצעדים למאבק בנגיף.