"משחק מלחמה"

נפעמתי מהפטריוטיות הקדושה-מלאכותית של הליכוד בהנהגת ח"כ בנימין נתניהו, שמצא לנכון לגנות את המפגש אמש בין בני גנץ לבין אבו מאזן בביתו של שר הביטחון בראש העין. גם השר זאב אלקין העדיף את הפופוליזם על יכולת הניתוח הגבוהה שלו וטען כי לא היה מזמין לביתו אדם האחראי לתשלום של הרשות הפלשתינית למשפחות המחבלים. כאילו אם גנץ היה יושב עם אבו מאזן בבית הקפה במרכז המסחרי מול ביתו היה אלקין מברך על השיח.

לפני שהליכודניקים מסתערים על גנץ, ולמעשה גם על נפתלי בנט שנתן את אישורו לאירוח, כדאי להם לגלגל את הזיכרון ההיסטורי אל שנות ה-90' בהן פתח בנימין נתניהו את מנהרות הכותל ("סלע קיומנו") ללא בדיקה מוקדמת של הסיכונים. אותו אירוע, שאכן חייב היה להתרחש תוך הכנה מתאימה, הסתיים במותם של 16 חיילי צה"ל, וביבי כל כך נבהל שזירז מפגש עם יאסר ערפאת ולחץ את ידו בחמימות ומילותיו זרו ידידות לראש אש"ף. ראוי להתבונן ובני היושרה שבתומכי ח"כ ביבי ייאלמו דום וייעלמו מהמחלוקת.

אני מעריך שהמפגש התאפשר בעקבות דברים ששמעו בכירי הממשלה מהיועץ המדיני של הנשיא האמריקני ג'ייק סאליבן שעשה לפני כמה ימים בישראל. אך במקום להתנצח כדאי להתכנס לבחינת הסוגיה במעין "משחק מלחמה", מין סמינריון אקדמי שהוא בבחינת Think tank. הוא ייראה כך: ארצות הברית הצטרפה למדינות אירופה בפנייתה לישראל לחדש את עצם ההידברות עם הרשות הפלשתינית. יש שתי אפשרויות. האחת שישראל תשיב בשלילה. והאחרת שהיא תיכנס לשיחות סחבת.

סירוב ישראלי מגביר את העומסים המדיניים עליה ומשחק לידי הגורמים העויינים אותה במפלגת השלטון האמריקנית וברחבי העולם. כוחה העיקרי של תנועת החרם על ישראל, שלפי שעה נבלמת בהצלחה יחסית, ניזון מעצם הסירוב להידבר ולאו-דווקא מהיעדר ההסכם עם הפלשתינים. בנימין נתניהו לא נפגש באדנות עם אבו מאזן, וגרם לישראל נזק רב. שיאו בא לביטוי בספרו של ברק רביד "השלום של טראמפ". בראיון עימו אמר דונלד טראמפ כי מלכתחילה הבחין שפני ביבי אינם לפתרון הסוגיה הפלשתינית. אם טראמפ כך - מה מנהיגי צרפת וגרמניה ומדינות אחרות שקשריהן עם ישראל חיוניים?

האפשרות האחרת היא להידבר. אני הייתי מעדיף שהדבר ייעשה בתום לב כדי להגיע להסדר. אך נניח שהימין הישראלי אינו מעוניין בו אלא נוח לו לשלוט בעם אחר. עדיין התבונה מחייבת להעמיד פנים כי פניה של ישראל לפשרה מוסכמת, מקובלת. פגישת גנץ-אבו-מאזן מאותתת נכונות כזאת. אם לא הסדר מדיני - שיפור כלכלי. זה המזער החיוני הנחוץ לבלימה נוספת של המגמה החותרת לבודד את ישראל כאילו לקתה בקורונה מדינית ממארת. מילא שבצלאל סמוטריץ' לא מבין, אבל גם אלקין?