המשולש הרומנטי ואתיקה עיתונאית <br>

סעיף "פרטיות" בתקנון האתיקה של מועצת העיתונות קובע בין היתר "ג. עיתונאים לא יפרסמו דבר הנוגע לפרטיותו של קטין מתחת לגיל 14 ושל מי שנמצא תחת חסות אפוטרופוס אלא בהסכמת הוריו או אפוטרופסו, ואם קיים עניין ציבורי בפרסום ובמידה הראויה". בואו אומר לכם את דעתי נקודה נקודה:

1. האם מתן פומבי רחב היקף על-ידי העיתונות למשבר זוגיות מורכב אשר מביא לפירוקה של משפחה מהווה חדירה לפרטיותם של הילדים? לדעתי כן, לדעתי ברור שכן.

2. מה הגיל של ילדי הזוג? האם הוא מתחת לגיל 14? ותשובתי היא כן, הבעל סיפר באחד הפרקים שמדובר בילדים קטנים.

3. האם הורי הילדים הסכימו לפרסום? ותשובתי היא שברור שהאב הסכים כי הוא יזם את הפרסום, אך האם האמא הסכימה? השכל הישר ותגובתה של האמא לתוכנית הראשונה מביאים אותי להסיק שהיא לא הסכימה.

4. והאם קיים "עניין ציבורי בפרסום ובמידה הראויה"? והתשובה שלי היא שברור שיש עניין ציבורי בדפוסי ההתנהגות של ראש המוסד, ולכן חלה חובת פרסום על דפוסים אלה, אך היכולת לזהות את הילדים חורגת לטעמי קיצונית מהעניין הציבורי וודאי שחורגת מ"המידה הראויה".

יש דרכים רבות לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה - האב לא היה חייב להופיע כלל בתחקיר, שמו לא היה חייב להיחשף, ניתן היה להציגו תוך הסתרת פניו ותוך עיוות קולו, העיקר לא לפגוע בילדים, העיקר לשמור על "טובת הילד" בסכסוך המורכב הזה.

נכון, חלק מהפרטים היו נמנעים מהצופים, כמו לדוגמה מקום העבודה של האב. ואולי התוכנית הייתה מתקצרת אולי לפרק אחד אבל חייב היה לטעמי להתבצע איזון ערכים בין טובת ילדים לבין "זכות הציבור לדעת" האיזון הזה לא נעשה לדעתי. משבר מטלטל שעוברת משפחה ובה ילדים קטנים נדונה בכיכר העיר כאשר המוציאה לפועל היא העיתונות אשר לדעתי לא הקפידה על תקנון האתיקה קלה כבחמורה במקרה זה.

הכי מביכה הייתה התייחסותו של האב לנושא הילדים בסיומו של הפרק השני. נאמר שם משהו כמו שההורים פנו לסביבה של הילדים (הורים, מורים) וביקשו מהם להקטין את האפקטים האפשריים של החשיפה (אינני זוכר את הנוסח המדויק). דומה הדבר להצתת חבית מלאת בנזין בכיכר העיר. שידור ההצתה בטלוויזיה ממטולה עד אילת בפריים טיים, להבות מיתמרות לשמיים למשך כשעה בשני גלים בהפרש של שבוע, וציפייה שבקשה מכל המתקהלים לשכוח מהסיפור אכן תיפול על אוזניים קשובות.