הר-הבית בוער כבר 100 שנים

שבתי לעיין בימים אלה בספרו של ד"ר הלל כהן - "תרפט - שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי". הספר שראה אור לפני תשע שנים נתקל בביקורת משום רוחב היריעה שהעניק לגרסה הערבית של האירועים על הר-הבית למן תחילת המנדט הבריטי על ארץ-ישראל ונאומו של הנציב העליון היהודי הרברט סמואל בשבת "נחמו" בבית הכנסת החורבה בירושלים העתיקה. אחזור רק לצמתים בסיפור שיש בו שתי עלילות ועוד אנקדוטה אחת.

העלילה היותר מרגיזה ופחות מסוכנת היא הטענה המגוחכת שמקורה במופתי הירושלמי מרעיל הבארות חג' אמין אל חוסייני. הוא בדה את הסיפור כי מעולם לא עמד בית מקדש יהודי על הר-הבית. כאשר מקץ כ-70 שנים חזר יאסר ערפאת על השקר בפסגה מול אהוד ברק בקמפ דייוויד חש הנשיא ביל קלינטון כי כלו כל הקצים והסתער עליו מילולית כראוי כאילו הוא כופר גם בפרקי החיים שעשה ישו הנוצרי באתר.

מה מעניין? שלא תמיד הערבים דבקו בשקר ההכחשה. כהן ציטט מפרסום רשמי של המועצה המוסלמית העליונה ב-1925, עת כבר עמד המופתי בראשה, ובו המשפט הבא: "...האתר הוא אחד העתיקים בעולם... זיהויו כמקדש שלמה הוא מעבר לכל ויכוח". מה עוד נחוץ? הרי זה מפי הסוס. והרי סוס הוא לפי האגדה האיסלאמית אל-בוראק עליו רכב מוחמד ואותו קשר במקום ועלה לשמיים. מה עוד נחוץ כדי למחוק את השקר הפלשתיני? שקר המתנהל לאורך ציר הזמן של ההנהגה הערבית עד ל-2022.

העלילה הנוראה היא הטענה שראשיתה בתחילת המנדט הבריטי כאילו מבקשים היהודים להרוס את אל-אקצה. לשקר יש רגליים. לא הועילו נדרים ושבועות בנאומי ד"ר חיים ויצמן ונחום סוקולוב וד"ר חיים ארלוזורוב, שאין דברים בגו ושום גורם יהודי אינו שוקל זאת ולא חולם עליו. הערבים בשלהם. אפשר לשכנע ציבור פנאטי? מישהו יכול לשכנע את מחצית האומה האמריקנית כי דונלד טראמפ משקר ומעוות ומקלקל? וחצי מאזרחי ישראל כי ביבי מושחת? ובכן מדוע נחשוב שבעניין רגשי פי כמה וכמה ניתן לשכנע את הפלשתינים?

אך היו כנראה משיחיים הזויים. בספרו הביא כהן עדות של אדם בשם אריה בוטרימוביץ, שנקרא לירושלים ויחד עם אחרים חיסלו אדם אשר הכין תוכנית לפיצוץ מסגד עומאר (כיפת הסלע) על הר-הבית. בוטרימוביץ מסר על כך עדות לארכיון ה"הגנה", ומי הורה על הריגת היהודי המשיחי ההזוי אם לא רחל ינאית-בן-צבי, רעייתו של מי שיהיה לימים הנשיא השני במדינת ישראל? (קודם הרגה ההנהגה הציונית את המשורר החרדי האנטי-ציוני יעקב דה-האן. העיתונאי שלמה נקדימון כתב על כך בפירוט מרתק). ללמדך שכאשר נמצאו מעט קיצונים כאלה, "עשב שוטה" במערכת היהודית, לא היססו מנהיגי היישוב להורגם נפש. והקרב הזה על ההר הבוער-תמיד והירוק-אף-פעם עדיין מתנהלת.