ימינה בדרך ללא מוצא

ממשיכים עם האינדיקציות שלנו לגבי המתרחש, והפעם עם ארבעה אישים בולטים על הפרק: איילת שקד, מתן כהנא, יועז הנדל ואיתמר בן-גביר.

למרות שחלק מהפרשנים חוזים כי מערכת הבחירות הקרובה תהיה מחזור משעמם של ארבעת הסבבים הקודמים, מסתבר כי אנחנו בדרך לקראת לא מעט שינויים מעניינים.

פוליטיקה היא לעיתים עניין של תזמון ולא-מעט מזל, ורשימת הפוליטיקאים שמוצאים את עצמם השבוע כמו השועל בכרם הענבים - עם הישגים יפים שמתפוגגים בלי יכולת לממש אותם - מתארכת.

נתחיל באיילת שקד, מי שהפכה ליו"רית מפלגה על גבול אחוז החסימה ועם בוחרים לעומתיים לרצונותיה האמיתיים. ימינה נמצאת בדרך ללא מוצא, כאשר כל ניסיון להגדיל את תומכי המפלגה מצד ימין יביא לבריחת כמחצית תומכיה מהמרכז וחוזר חלילה.

מתקדמים עם מתן כהנא, נאמנו של בנט, מי שקידם בשנה האחרונה כשר לשירותי דת שתי רפורמות חשובות שהציונות הדתית הליברלית מעוניינת לבצע כבר שנים: ביטול מונופול הכשרות ותהליכי הגיור. במהלכים של כהנא תמכו לפחות שלושה מנדטים של בוחרי הציונות הדתית, אולם את קולם הוא לא יוכל לקבל מחוץ לגוש הימין.

נמשיך עם יועז הנדל, שר עם פרופיל תקשורתי גבוה יחסית שקידם רפורמות צרכניות משמעותיות שהיו אמורות לשדרג את מעמדו, אולם שני מהלכים פוליטיים שביצע בשנה האחרונה - שהיו אמורים להניב לו דיוודנד פוליטי - עלולים לזרוק אותו מהגלגל: 1. פשרת האוזר-הנדל, שמנעה מבני גנץ הקמת ממשלת שמאל ערבים בסבב הקודם; 2. עימות חזיתי עם הציבור החרדי על ה"קומה הכשרה", גורמים לו להיות "אישיות לא רצויה" בהרכבים החדשים של מפלגות המרכז.

נסיים עם איתמר בן-גביר, מי שהיה במגמת עלייה בחודשים האחרונים מתחיל להסתמן כמועמד שהגיע להבשלה מוקדמת, מוקדמת מדי. יציאת הכנסת לפגרה והפסקת הקטטות המתוקשרות עם טיבי, כמו גם השקט שחזר לסמטאות שכונת שמעון הצדיק בירושלים, יחד עם התבטאויות חריפות של הח"כים בליכוד לקראת הפריימריז (כאלו שזכו מנתניהו לכרטיס צהוב), מתחילים לייצר עבור בן-גביר את "אפקט בנט" במסע הפרנסה המפורסם שלו.

בנט, שהתחיל עם כמעט 20 מנדטים, סיים בקלפי עם שליש. כמו אצל בנט כך גם אצל בן-גביר, מתברר לפעמים כי אהדה ותמיכה יכולות להיות פריכות וחמקמקות ולא בהכרח מתרגמות לקולות בטוחים בקלפי. הסקרים המעודכנים מראים כי התמיכה וההתלהבות בחוגי הליכוד מבן-גביר עוברת כעת למתמודדי הפריימריז השונים ומתחילה "חזרה הביתה" של ליכודניקים. ספק אם בן-גביר יוכל לשמר את רמת האהדה כלפיו עוד ארבעה חודשים.