טרור הכבישים אינו מבדיל בין גב ההר לעמק

יש מי שפועלים בגלוי ובסמוי לגרש אותם מבתיהם, לטרנספר אותם לקרווילות, להפוך אותם למגש הכסף עליו הוקמה המדינה הפלשתינית הראשונה בתולדות העולם. יש מי שפועל להפוך אותם באופן שיטתי לתתי אדם, לאלימים, לאדוני הארץ, לגזלנים ולחמסנים. יש מי שמייחל להתאדותם והפיכתם לאבק בדרך להקמת המדינה הפלשתינית שוחרת השלום, הדמוקרטיה הדוגלת בפיתוח ובכבוד האדם כמו בעזה.

עד אז, המתיישבים בחלקי ארץ ישראל, יהודה ושומרון, השכפ"ץ של המדינה, קיר הברזל בפני הקצבים שעל הגדרות, משלמים מחירים כבדים מנשוא, מחירים של טראומות מצטברות, אימה, חרדה, ודם. בכל יום, לעיתים חמש פעמים ביום, המתיישבים נתונים בסכנת חיים מתמדת, בכבישי הטרור, בכרמי הזיתים, בבתיהם בישובים, חרב השונאים אינה מורדת אף לא לרגע. דודי השנאה מקרוב ומרחוק, מכפרי האיבה וממדינות אשר מעבר לים, מתוכי מדינת ישראל, כולם, כל אחד והשלט "זכויות האדם", "החרות והצדק", "השוויון והאפרטהייד, הגזענות", כולם התקבצו יחד נגד היהודים השבים למולדתם ההיסטורית מכוח הזכות.

צבא ההגנה לישראל, ההנהגה הישראלית, מחויבים לביטחונם ושלומם של אזרחי ישראל השומרים על גבולות ארץ חמדת אבות, מחויבים בהגנתם בכל, בבית הספר ובכביש, בטרמפיאדה ובדלת הכניסה לבית, מחויבים בכל מקום בו יד הקצבים מכל השפות והארצות מונפת.

בקבוקי התבערה המושלכים על רכבי יהודים, מארבי האבנים בכבישים החשוכים, ירי מנשק שחלקו קיבלו ממדינת ישראל מופנה לעבר יהודים חפים מפשע. זוהי שגרת יומם של החלוצים היהודים, מגיני גבולות ההבטחה של ארץ ישראל. בעוד ההנהגה הישראלית מתעלמת ממצוקותיהם של האזרחים, המתיישבים, בעוד ההנהגה הישראלית אינה מורה לצבא הישראלי לפעול במלא העוצמה והנחישות להפסקת הטרור השקט, הטרור הזוחל בשיטתיות, הטרור המושתק, עלול המצב רק להחמיר וסופו מי ישורנו.

ארס התרעלה

כשהשונאים מביטים אל מול חידלון המעש הישראלי בטרור החוגג באין מפריע בכבישי יהודה ושומרון יש מי שחוזרים לנשק הטרור הנשכח, הצתות יערות, חורשים בתוככי מדינת ישראל. קרב ההתשה הארוך המתנהל בכל בחזיתות נגד מדינת ישראל בא לידי ביטוי במאה ושישים שריפות ביום אחד אשר לדעת חוקרי כיבוי האש רובן המכריע הינו תולדה של הצתה. כשהשונאים מזהים את חולשת הממלכה הם מאיצים בתורת ההסתה נגד מדינת ישראל ויהודייה.

מסגד אל-אקצה, הר-הבית, המקום היחיד בעולם בו אסור ליהודים להתפלל במקום קדוש ביותר להם, שוב מועלה בשמחה ובששון על-ידי המסיתים המקצועיים. שוב עלילת הדם, אל-אקצה בסכנה. הפעם יש טוויסט בעלילה, השונאים מן הפנים ומן החוץ מפיצים את ארס התרעלה שלהם, פרות אדומות יישחטו על-ידי היהודים בהר-הבית, וזו עילה מספיקה כדי שדם יהודי יישפך.

בבירת ישראל, מחבלים מהפנים פועלים יחדיו עם מחבלים מן החוץ, להתסיס את השטח, להלהיט את ההמון, להבעיר את הרחובות. רחובותיה של העיר העתיקה בשבועות האחרונים נדמים יותר כרחובות עזה, אש לסוגיה נגד כוחות הביטחון, התקפות פרועות על אזרחים יהודים. ההסתה וההצתה עובדות עם הרוח הגבית של התנועה האיסלאמית והחמאס, כחלק ממלחמת ההתשה כנגד מדינת היהודים.

ביום בו מדינת ישראל תדע בבהירות מי הם אויביה מן החוץ ומן הפנים, היא תוכל לפעול בנחישות ובעוצמה נגד המבקשים להשמידה בגב ההר, בעמק ובמרכז. ביום בו ייפתחו מהדורות חדשות בטרור הכבישים בשטחי יהודה ושומרון, במחיר הנורא, בהיאחזות בגדרות הגבול הנבנה בחרדת ובדם המתיישבים, יהיה ברור ונהיר יותר להבחין בין אויב לאזרח ויהיה אפשר לטפל בו בדרך הראויה.