כל נדרי ואסרי וחרמי

יום כיפור נפתח בתפילת כל נדרי, שעיקרה הודעה פומבית על התרת הנדרים, האיסורים, החרמות ושאר שבועות של הציבור, במטרה לפתוח את השנה החדשה ברוח טובה יותר מזו של השנה שזה עתה הסתיימה. מן הראוי הוא שהציבור שרצה כך בערב יום כיפור ישאף לכך גם לאחר היום הקדוש. דברים אלה מופנים בראש ובראשונה אל 3 החותרים לראשות הממשלה.

כך לגבי יאיר לפיד ובני גנץ, העומדים בראש מחנה החרם נגד בנימין נתניהו, גם בשעה שהם יודעים שאין כל סיכוי להקים ממשלה שנתניהו איננו חלק ממנה. על כן, מי ששואף להמשיך את החרם המכוער על נתניהו גוזר על אזרחי ישראל בחירות שישיות. הדברים מובאים לתשומת הלב של מי שמדבר גבוהה גבוהה על דמוקרטיה, אבל מתעלם מכך שהחרם על נתניהו הוא חרם על רצונם והצבעתם של כ-2 מיליון מאזרחי ישראל. כמו-כן אין מקום למסע ההפחדה כאילו נתניהו יקעקע את מערכת המשפט, בשעה שהיא עושה זאת בעצמה וכורתת את הענף שעליו היא יושבת, אמון הציבור. ועוד: יאיר לפיד ובני גנץ מכריזים שוב ושוב שלא יישבו עם קיצוניים, בשעה שהמתימטיקה שלהם מתבססת על הקיצוניים של מרצ ושות'.

כך לגבי בנימין נתניהו ומשפחתו, המובילים מסע של החרמה מכוערת נגד שרת הפנים איילת שקד, שאמנם שגתה לפני כשנה ומחצה כאשר אפשרה את הקמתה של ממשלה שהדבק היחיד בין מרכיביה היה חרם "רק לא נתניהו", אבל נראה היום שהיא "בעלת תשובה" אשר מכה על חטא. המשך מסע ההחרמה נגדה מצד בנימין נתניהו ומשפחתו עשוי להפוך לחרב פיפיות שתפגע דווקא בליכוד. ככל שימשך מסע ההחרמה המכוער, הניזון ממשקעים אישיים שאינם ממין העניין, כך יקטנו סיכוייו של הליכוד לנצח בבחירות הגורליות שלפנינו.

בימים אלה של חשבון נפש כדאי לזכור ולהפנים: מה שהיה נכון לפני יום הכיפורים נכון גם אחריו: הציבור מאס בהחרמות מכל צד שהוא, ועתיד להעניש את המחרימים מכל צד, צד לפיד וגנץ או צד נתניהו ומשפחתו.