באוגוסט 2017 חתם
ארי הרו על הסכם עד מדינה שלפיו הוא יעיד נגד
בנימין נתניהו.
דוברת המשטרה הודיעה בעניין זה כי: במסגרת ההסדר שנחתם באישור היועץ המשפטי ל
ממשלה אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה
שי ניצן - ימסור ארי הרו (ציטוט): "את כל המידע שברשותו שעיקרו הוצג לתביעה. מנגד, תסכים המדינה כי במסגרת תיק נפרד שבו נחקר העד (ארי הרו) כחשוד ובכוונת המדינה להעמידו לדין, העד יודה בעבירות המיוחסות לו ויורשע בעבירות מרמה והפרת אמונים. כן מוסכם כי הצדדים יעתרו לכך שיוטל עליו עונש הכולל רכיב של שישה חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות וקנס כספי בסך 700 אלף שקלים".
על יתר פרטי ההסכם הטיל בית המשפט "צו איסור פרסום בפרשיות המכונות 1000 (תיק טובת ההנאה) ו-2000 (שיחות נתניהו-מוזס)".
נקרב את המבט אל הודעת הדוברת ונמצא שהסכם עד מדינה שעליו חתם ארי הרו מתייחס ל"תיק נפרד" שבו הוא נחקר ושבמסגרתו סוכם שהוא הוא יודה בעבירות המיוחסות לו באותו תיק נפרד וכו' וכו' כמפורט בהסכם. מתוך הפרסומים שמתייחסים להסכם עם ארי הרו - לא עולה שהוא היה מעורב באופן פלילי בעבירות המיוחסות לנתניהו או באיזו מהן, ואם כך - מעמדו של ארי הרו אינו עונה להגדרה של עד מדינה כנדרש בחוק.
הגדרת "עד מדינה" מופיעה בסע' 54א(א) בפקודת הראיות הקובע כי: "עד מדינה" - שותף לאותה עבירה המעיד מטעם התביעה לאחר שניתנה או שהובטחה לו טובת הנאה".
קובע בעניין זה כבוד השופט חשין בע"פ 4995/95: "שלושה המה יסודות העושים את ראובן עד מדינה: ראובן הוא שותף לעבירה שבגינה עומד שמעון לדין; לראובן ניתנה או הובטחה טובת הנאה; ראובן מעיד במשפטו של שמעון לאחר שניתנה או הובטחה לו טובת הנאה" (קו ההדגשה שלי - י.ד.)
עינינו הרואות: כדי להגדיר עד כעד מדינה צריך שהוא יהיה שותף עם הנאשם העיקרי "לאותה עבירה".
יצויין בהקשר זה שהיועץ המשפטי לממשלה פירסם הנחייה מפורטת (שמספרה: ((50.031) 4.2201 העוסקת בהיבטים שונים הנוגעים לעד מדינה, ובהנחייה זו מגדיר היועמ"ש את עד המדינה בהתאם לאמור בפקודת הראיות - כלומר כשותף לעבירה המיוחסת לנאשם העיקרי.
יודגש, כפי שגם עולה מהנחיית היועמ"ש, שאין מניעה שעד המדינה יזכה, כתמורה לעדותו, להקלה בעבירות אחרות שעבר ושאינן נוגעות לנאשם העיקרי, ואולם צריך שבכל מקרה יהיו השניים שותפים לעבירה כלשהי שבה הנאשם העיקרי עומד לדין. כללו של דבר, ארי הרו אינו עונה להגדרת "עד מדינה" כפי שנקבעה בחוק ובפסיקה. נשאלת עתה השאלה אם מקרה ארי הרו אינו ניצב על פתחו של מדרון חלקלק. במה דברים אמורים:
אם אכן ארי הרו אכן אינו שותף לאיזו מן העבירות המיוחסות לנתניהו - כי אז נפתח כאן הפתח לשיטה של עריכת "מסע דיג" אצל העוזר האישי הצמוד לבוס שלו, וזאת בתקווה למצוא אצל העוזר חשדות לעבירות אישיות כלשהן שאין להן כל קשר עם הבוס שלו, ואז "לסחור" עם העוזר באופן שהוא יזכה להקלה בעבירות שהוא אישית ביצע, ובתמורה להקלה הוא ימסור פרטים מפלילים על הבוס שלו.
בין אם מסע דיג שכזה תקין הוא או לא - ברור שאין להלביש עוזר אישי שכזה במחלצות של עד מדינה, וברור שבעתיים שאין לשתף את בית המשפט במין פיקציה שכזו.