הדמוקרטיה הישראלית איתנה מתמיד

לראות את עשרות אלפי אזרחי ישראל מכל הפסיפס האנושי, מכל השבטים, מכל הגילאים, מכל המגדרים, מפגינים במלא הלהט, במלא העוצמה, נושאים כרזות, שרים שירים בקצב אחיד, בתופים ובמחולות, בדאגה עצומה ובנחישות מרשימה, מתראיינים, מצהירים וחוגגים את הדמוקרטיה הישראלית בתפארתה.

לראות את עשרות הסטודנטים בקמפוסים באוניברסיטאות מניפים דגלים, מוחים בגרון ניחר בעד ונגד, מנסים לשכנע, חוגגים את הדמוקרטיה העוצמתית של מדינת ישראל בתפארתה. לראות בקלונו מרצה בכיר, המתבטא בניבולי פה נגד סטודנטים התומכים ברפורמה החוקתית, ניבולי פה דוחים החוסים תחת חופש הביטוי וחוגג את הדמוקרטיה המכילה של מדינת ישראל.

לראות את "ארגוני השלום" בעיני עצמם, מובילים בעולם את מכתזיו"ת הבואש נגד מדינת ישראל, מובילים מחאות לסנקציות נגד מדינת ישראל ואזרחיה, משתפים פעולה עם שונאי המדינה, מעלילים עלילות דם על לוחמי צה"ל, דורשים לצמצם את הסיוע הביטחוני לצה"ל וחוגגים את הדמוקרטיה עד הקצה, הדמוקרטיה הישראלית בתפארתה.

לראות את חלק מבכירי מערכת המשפט בעבר ובהווה, מיישרים קו, מצופפים שורות עם נשיאת בית המשפט העליון גם לאחר הנאום הפוליטי הנוקב שכל מפלגה הייתה יכולה להתנאות בו, אינם עוצרים לתהות מה אירע לה, ממשיכים לתמוך בעמדתה ללא סייג, ללא הרהור, ללא בלמים. חוגגים את הדמוקרטיה הישראלית בתפארתה.

לראות את התועמלנים הפוליטיים במסווה פרשנים מפיצים את ההדלפות, את הדיסאינפורמציה, את הדמוניזציה שעורכים בשידור חי למתנגדיהם, ולדעת שהדמוקרטיה הישראלית בתפארתה. לראות חלק מהפוליטיקאים, בעבר ובהווה, מפרקים מדעת את המכנה המשותף של העם בישראל, מדברים על מלחמת אחים, על מרי אזרחי, על סירוב פקודה, על מרד מיסים, מרד רופאים, מרד תעשיינים והכל חוסה במסגרת חופש הביטוי הדמוקרטיה הישראלית בתפארתה.

הדמוקרטיה במדינת ישראל יציבה, מקובעת ביתדות של פלדה בהוויה הישראלית. הדמוקרטיה במצב סכנה כמעט כמו ש"מסגד אל-אקצה בסכנה", רמת אמינות של "מהפכה שלטונית", לא פחות. "הדמוקרטיה בסכנה, קץ הדמוקרטיה" אלו מטבעות לשון שחוקות של מי שמסרבים להתמודד עם המהות ועסוקים בסיסמאות נבובות, מהלכי האימים יוצרי חרדה קיומית שאין לה אחיזה במציאות, אין בה לא ידיים ולא רגליים.

הדמוקרטיה הישראלית גדולה מכל מפחידיה, מכל מספידיה, מכל מקונניה. הדמוקרטיה הישראלית הייתה לפני הנשיאה ותהייה אחרי שר המשפטים. הדמוקרטיה היא חלק מהד.נ.א של מדינת היהודים הדמוקרטית. משטרת ישראל אינה צריכה לתגבר את האבטחה על נשיאת בית המשפט העליון כמו שאינה צריכה לתגבר את האבטחה על שר המשפטים, גם אם העם מפולג, העם חלוק, העם נאבק על אמונותיו, ערכיו, דעותיו.

בהיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל הצעירה הוכח כי גם "אם הרוח סוערת ההר לא יתכופף בפניה", רוחות סוערות אינן יכולות לעקור את הדמוקרטיה הישראלית. גם בימים הסוערים ביותר כמו ימי חתימת הסכמי אוסלו על-רקע התפוצצויות אוטובוסים ולמעלה מאלף ישראלים נרצחים חפים מפשע, ימי רמיסת זכויות האדם, עקירת וגירוש עשרת אלפי יהודים מביתם, אירועים מכוננים, עוצמתיים אשר לא הביאו לקץ הדמוקרטיה. "אשרי אדם מפחד תמיד", ולמרות זאת הדמוקרטיה במדינת ישראל אינה נמצאת בסכנה, הדמוקרטיה בישראל איתנה מתמיד.

אני תוהה מה יעשו כל אותם נביאי זעם בעיני עצמם, כל אותם רואה שחורות, כל אותם הבטוחים שעל מדינת ישראל מתרגש אסון בקנה מידה נוראי, מה יעשו כל אלו אשר ביום שלאחר אישור הרפורמה הבטיחו חורבן המדינה כאן, חורבן הבית השלישי פה. זה הזמן לברור את הבר מהתבן, לברור ולבחור מילותינו בקפידה. תחי הדמוקרטיה.