פגישה עם פרשת השבוע בחג הפסח (א')

"הַכְנִיסִינִי תַּחַת כַּנְפֵך;
וַיְהִי לִי אֵם וְאָחוֹת
וִיהִי חֵיקֵך מִשְׁכַּן רֹאשִׁי
קֵן תְּפִלּוֹתַי הַנִדָּחוֹת
וּבְעֵת רַחֲמִים בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת
שְׁחִי וָאֶגַל לָךְ סוֹד כְּאֵבִי...."

ציטטתי קטע משיר, שקרא המשורר הלאומי שלנו, חיים נחמן ביאליק, בפני הנאספים בטקס קבלת שבת, כשהוא זה המנחה את הטקס באולם בית העם בתל אביב הקטנה בשבת שחלה בפסח. בשמונה שנות חייו של ביאליק בעיר תל אביב הקטנה מ-1926 עד מותו ב-1934 כל ערב שבת הנחה טקס קבלת שבת באולם ציבורי וגם בשבת ערך טקס "עונג שבת" באחד האולמות הציבוריים. אירועים אלו נסבו סביב קריאה מפרשת השבוע, מפגש עם ספרות ההלכה והמדרש, השמעת מזמורי שבת, הקראת שיר משיריו והתייחסות לאירועים חברתיים ומדיניים.

באמצעות השיר שהבאתי בפתיחה המשורר חיים נחמן ביאליק פנה לקהל, שעליו לראות באהבה את הנדבך הקיומי לא רק למישוריות החיים המשפחתית, אלא לראות באהבה את אחד הנדבכים הקיומיים למישוריות חיינו הלאומיים. ביאליק ביקש מהקהל באולם להטות לבבות ואזנים לאהבה, הקוראת לנו לא לתת לחילוקי הדעות בחברה שלנו לעלות על שרטון של גילויי אלימות מילולית והתבטאויות מגדפות, אלא לשקוד על גילויי האהבה וגם להתמיד בחיינו היומיים בטיפוח הערכים המוסריים והערכיים, העולים מפרשת השבוע שלנו בשבת של פסח.

חג הפסח הוא חג השחרור של עם ישראל מעבדות מחפירה שנמשכה ארבע מאות שנה. חוויית השחרור מעבדות קיבלה ביטוי בניסוח החוק המקראי. זה העם שמתוך רגישויות מוסריות וחברתיות היה העם שבשפתו העברית העניק לעם היהודי ולחברה האנושית את בשורת החוק, המחייב להיאבק נגד התופעה המחפירה - תופעת עבדות עולם של בן אנוש.

כשאנחנו נחגוג את חג הפסח עלינו להיות גאים וזקופי קומה, שבשפתנו, בשפה העברית, נוסח הצעד הראשון בחברה האנושית למניעת עבדות עולם של אדם. החוק המקראי הדורש שהעבד המשתחרר בשנה השביעית יקבל ממיטב השדה והצאן של אדונו כדי שתהיה לו תשתית לחיים חדשים - זה חוק המעיד על הרגישות הסוציאלית הפועמת בספר הספרים שלנו.

אין ספק, שחוויית השחרור מהעבדות הקשה במצרים, עבדות ממושכת וגזרות מדממות השפיעו על מנסחי החוקה המקראית לתרום בשפה העברית שלנו את התרומה הראשונה במלחמה נגד התופעה המחפירה של העבדות. השחרור מעבדות היא אחת הבשורות של חג הפסח שלנו. אני התרגשתי לקרוא את הדיווח על טקס קבלת שבת ועונג שבת, שהנחה חיים נחמן ביאליק בשנת תרצ"ד (1934) בתל אביב הקטנה, שמעט ממנה הבאתי לקוראי המאמר.