פוטרת אם אמת דיברתה

בשקט בשקט ממשלת ה-64 מעבירה אותנו עוד מהפכה. היא משנה את חיינו ומהפכת את ערכינו. זה החל עם בקשה "תמימה" לפטר שני נהגים ממשרד ראש הממשלה שכל חטאם היה שהם עשו את עבודתם נאמנה בשרתם את נפתלי בנט ואת יאיר לפיד, שומו שמים. הם הוכתמו באות קיין ודינם להיות מפוטרים ללא משפט. ובשל "שיקולים ביטחוניים" אין איש יודע מה עלה בגורלם.

מקרה הנהגים היה לשרים האות "המלכותי" כיצד יש לנהוג כדי "לנקות" את השטח ולבסס את ערכי הממשלה החדשה כמאמר הכתוב: "כזה ראה וקדש". מאז אנו עדים למתקפות זעם ונקמה להשמיד ולאבד כל מה שזוהם על-ידי ממשלת "הזדון" שקדמה, שלמרבה הפלא גם הצליחה בתקופה כה קצרה לפעול ולקדם נושאים שהוזנחו שנים על שנים.

השרים המסורים והנאמנים חדורי המוטיבציה לקיים את דבר המלך, החלו במלאכה ללא תכנון או עצת מומחים. הצעד הפותח והמשותף לכולם היה הקריאה לסלק מן הדרך את היועמ"שית הסוררת, שזוהתה כאבן הנגף לכל תוכניות הממשלה. לאחר הקריאה וללא הבחנה החלה המתקפה:

• את מנכ"לי המשרדים יש להזיז מיד ללא טקס או חפיפה כי זו הזכות ל"משרת אמון" שלכל שר שמורה.

• להשתיק את בג"ץ באמצעות חקיקה סדורה של הכנסת שהינה הסמכות ו"הריבון" בכל דמוקרטיה.

• לפטר את יואב גלנט כי דיבר אמת אך לא ברשות.

• לסגור את רשות השידור הציבורי ולפטר את נגיד בנק ישראל, מיומנו של השר יצחק קרעי.

• לפטר את מפכ"ל המשטרה, זועק איתמר בן-גביר בכל יום ומעל כל במה. ובדרך החוצה לצרף לו את ניצב עמיחי אשד על סירובו להפעיל מכת"זית לפיזור ההפגנה.

• לפטר את הטייסים, את אנשי הסייבר והמודיעין, זועקים מספסלי הקואליציה.

• לפטר את מנכ"ל הרכבת שהעלה את הרכבת על הפסים, ומעתה יינתן התפקיד למומחה מטעמה של השרה מירי רגב.

• לפטר את שי ניצן יו"ר דירקטוריון הספרייה הלאומית על חלקו בתיק נתניהו, זועק ומקשקש השר/הטייס יואב קיש.

• יפוטרו או יושתקו ערוצי התקשורת, זועקת גלית דיסטל-אטבריאן על שלוקחים צד ולא מסבירים "נכונה" את יתרונותיה של המהפכה החוקתית.

• יושתקו מומחה האוצר המציגים נתונים כלכליים מדאיגים שלא על דעת השר בצלאל סמוטריץ.

• יש לפתוח בחקירה פלילית נגד יו"ר ההסתדרות ויו"ר ועד שדה התעופה על לקיחת צד ותמיכה בהפגנה העממית זועקת השרה לתחבורה.

• לבטח יש עוד מועמדים לפיטורים ברשימות השרים, אך מחכים הם לשעת כושר נכונה כדי לסלקם מבלי לעורר מהומה.

כוונת הפיטורים של השר גלנט מלבד היותה בלתי קבילה על רוב העם (לרבות על אנשי מפלגתו של ראש הממשלה), חשפה את כוונותיו וגישתו של הרודן ביבי, שעיקרה: לא כל מה שמותר לי מותר לשאר השרים. לי מותר להתייצב "בקודש בקודשים" של אמריקה, בבניין הקונגרס, לשאת נאום ארוך ובוטה נגד נשיא ארה"ב (ברק אובמה) וממשלתו. אך אין ללמוד מזה כי לשר גלנט מותר להתייצב ולהציג לעם תמונת מצב ביטחונית ללא הסכמתי.

המאמץ להנדס מודעות ולסרב לאפשר לעם לדעת את האמת הם מיסודות הדיקטטורה, אי-אפשר להבין ולקבל את המציאות שאליה נקלענו. איך ייתכן שמכל העדר הכנוע היושב בממשלה לא נמצא איש או שניים שיאזרו אומץ ויזעקו "די"! גם אם נכון שמעל לראשם מונף חרב הפיטורים, עליהם להעדיף הפסד המשרה והשררה על פני אובדן המדינה.

למרבה המזל עלינו אין לאיים ואותנו כעם לא ניתן לפטר מתפקיד "אזרחים מן השורה", ביכולתנו לעמוד נגד כל כוחות הרשע שקמו לגזול את כבודנו ולקחת את חרותנו, עליהם נלחם וגם ננצח.