אין לנו זכות להתייאש

גם אם המחאה נמשכת, אין לנו זכות להתייאש. גם אם ההקצנה שוברת שיאים, אין לנו זכות להתייאש. גם אם חלק מהקיצוניים משתי הקצוות מובילים עם שלם, אין לנו זכות להתייאש. גם אם הנשיא האמריקני מסרב להזמין את ראש הממשלה, אין לנו זכות להתייאש, גם אם הממשלה מואשמת בכל תחלואי החיים מיוקר המחיה ועד לרצח בחברה הערבית, אין לנו זכות להתייאש.

הימים הבאים הם ימים עלומים בעוצמת המחאה, בעוצמת החקיקה המשפטית, בעומק התהום בין חלקי החברה, בין הגשר על המים הסוערים, בין הסדקים המתרחבים במכנה המשותף, ולמרות זאת אין לנו זכות להתייאש.

הטלטלה שחווה העם בישראל היא טלטלה אמיתית, טלטלה כואבת, מייסרת ומטרידה, טלטלה שחשפה מציאות מורכבת ומאתגרת בחיבורים העדינים בחברה הישראלית. אין לנו זכות להתייאש, גם אל מול האיומים, האזהרות, ההתרעות, ההבטחות, המעשים, המיזמים, המיצגים, החרפות, הגידופים, מלחמות היהודים ומלחמות האחים המוצעים, המרי האזרחי, נרמול האלימות ונרמול הסרבנות.

אין לנו זכות להתייאש, למעננו, למען הורינו, למען בנינו ובנותינו, למען הדורות שעברו למען דורות העתיד, ומאחר שאין לנו זכות להתייאש הגיע הזמן לעצור את מריטת השערות ההדדית, את קרבות הבוץ, את השנאה והאיבה, מופעי ההשחרה ההדדיים, הגיע זמן הדממה.

אין לנו זכות להתייאש, הגיע הזמן להגיע להסכמות רחבות, להתחיל מחדש את בניית וביצור המכנה המשותף, להניח בצד את המחלוקות, להתנער מגורמים רדיקאליים, להוקיע להביורי שנאה פעילים, לנדות סוכני כאוס, לחזור אל השפיות, אל ה-יחד הישראלי, להתלכד מחדש סביב הערכים, האמונות, הסיפור הלאומי של העם היהודי מיום עמדו על בימת ההיסטוריה ועד לימנו אלה.

אין לנו זכות להתייאש, אך יש לנו חובה לעצור את מחול החרבות, ריקוד הכידונים, שירת הכדורים, מסעות הרדיפה בארץ ובעולם אחרי נבחרי ציבור, לעצור את נהרות הזעם, את נחילי האיבה, את הסחי והמיאוס שזורם ברחובות האומה. אין לנו זכות להתייאש גם מול דברי הסתה של הנהגה מובסת, אין לנו זכות להתייאש גם מול חציית קווים אדומים מדירי שינה, אין לנו זכות להתייאש גם מול הפחד משני צידי המתרס, אין לנו זכות להתייאש, כי הייאוש אינו תוכנית עבודה, הוא הסכנה.

אין לנו זכות להתייאש כי יש לנו מדינה אחת, עם אחד, המנון אחד, דגל אחד, כנסת אחת, סיפור היסטורי אחד, יחד ומיוחד, זה הזמן לחידוש הברית הישראלית. אין לנו זכות להתייאש. על כן ראוי שכל חלק בחברה הישראלית המהווה את הפסיפס האנושי יצעד באמונה, מתוך כבוד ובעיקר מתוך רצון להשיב עטרה ליושנה, צעד קדימה עד למפגש במרכז, לא עוד זכות הדיבור לקיצוניות, לקוטביות כי אם למרכז, להפוך את האמירה: " אחים אנחנו", לאמת מחברת.

אין לנו זכות להתייאש. עכשיו הזמן להתכנס פנימה, לרפא את פצעי המאבקים, לסלק את שיח הביבים, להתחיל מחדש לבנות את הגשרים היציבים, היצוקים על המים הסוערים.

אין לנו זכות להתייאש גם אם חלק הארי של התקשורת פועל באופן אקטיבי נגד בחירת העם, אין לנו זכות להתייאש גם אל מול אוהבי מדינת ישראל על תנאי, אין לנו זכות להתייאש גם אל מול הפועלים כמחרימי מדינת ישראל בעולם, אין לנו זכות להתייאש גם מול מוציאי דיבת הארץ רעה בעולם.

אין לנו זכות להתייאש. עכשיו הזמן להרחיב את הממשלה, להוסיף לשורותיה גורמים מתונים, ציונים, אזרחי ישראל מצפים לשינוי כיוון. הגיעה העת לפריחה בכל תחומי החיים, ללכידות חברתית מול אויבי המדינה, מבית ומחוץ, הגיעה העת לשיקום החוסן הלאומי, לתיקון המעוות, לממשלה אשר תישמע פחות ותעשה יותר. אין לנו זכות להתייאש.