האקדמיה מתיישרת לימין הכנסייה

בחודשים האחרונים אני פועל ככל יכולתי לקידום שיח והידברות בנושאים שקשורים לאקדמיה מול הממשלה. בכל פעם שנראה שיש התקדמות לקראת שיח ענייני, ראשי האוניברסיטאות נכנעים ללחץ מגופי המחאה ומעדיפים ללכת לקיצוניות ולשבירת כלים. הם זוכים למחיאות כפיים מקבוצה דומיננטית מאוד באקדמיה, אך כזו שבמרבית מהזמן דורסת דעות של חלקים רבים בציבור הסטודנטים, חברי הסגל האקדמי והמנהלי והציבור הרחב.

בשם ה"דמוקרטיה" הם לא שמים לב שהם מקדמים את ההפך מפלורליזם.

אני עדיין חושב שאפשר לפתור את המשברים - באקדמיה, בחקיקה ובכלל במדינה - בהידברות ובשכל ישר. אבל צריך פה רצון טוב וכנות כוונות של שני הצדדים תוך הבנה ואמונה שגם הצד השני רוצה את טובת האקדמיה והמדינה (את הביקורת שיש לי על הממשלה אשמור להזדמנות אחרת, אבל גם היא קיימת ואני מביע אותה באותה תקיפות).

בעקבות המכתב שנשלח השבוע לכל הטכניון, התכתבתי קצת עם נשיא הטכניון וכתבתי לו את הדברים שלמטה. באופן אישי, אני מחבב ומעריך מאוד גם את אורי סיוון (נשיא הטכניון) וגם את עודד רבינוביץ' (המשנה הבכיר לנשיא שכתב את המכתב) וגם יודע שיש לי אוזן קשבת אצלם. אבל בשורה התחתונה המעשים שלהם מייצרים את ההפך ממה שהם מתיימרים לקדם ולכן אני חש שזו לא העת לשתוק ולדבר רק בחדרי חדרים.