להיאבק, עד כלות

אין שום מרד בצבא. דוד אמסלם ודומיו מפיצים זאת בשירות מכונת הרעל של בנימין נתניהו, ואולי מפני שאינם מבינים מה המצב לאשורו. כי הצבא אינו אומר לביבי, שלא יפעל על-פי החלטותיו חרף היותו מושחת.

אם הקבינט המטורלל שלו יחליט כי ראוי לגרוע 300 טייסים מתנדבים ממצבת כוח האדם של חיל-האוויר רק כדי שיריב לוין יצליח למנוע משופט ראוי כיצחק עמית לכהן כנשיא בית המשפט העליון - צה"ל יפעל בהתאם, יקבל את הדין. אך שומו שמיים, ממשלת הזדון מנסה לכפות על צה"ל לא לציית להכרעת בג"ץ.

מנגד, תפקידו של צה"ל לומר באורח מקצועי לממשלה מה משמעות היעדר 300 טייסים ממצבת כוח האדם שלו, ולעשות זאת ביושרה וללא מורא. הרצי הלוי הוא הרמטכ"ל הראוי לעשות כן, והוא לא יעשה שקר בנפשו. שכן לא נבחר לתפקידו בפריימריז הדלוחים במרכז הליכוד.

לא דוד אמסלם ולא גלית דיסטל וטלי גוטליב אשמים בהסתה של מפלגתם וממשלתם נגד צה"ל והרמטכ"ל. הם רק כפיסי-עץ רגליים על לוח השחמט המושחת של ביבי. הוא יכול לתבוע מהם לחדול. הוא אינו עושה כן. כי הוא רשע מרושע ואב טיפוס לעריץ אנוכי מובהק.

אהוד ברק כנראה צודק באומרו כי אין עם מי לדבר. אין עם מי להתפשר. מי שבמצב הביטחוני הנוכחי אינו מוותר על הזעזוע שהוא זומם כלפי מערכת המשפט אינו רודף שלום ופשרה.

אז אין ברירה, עתה יותר מכל חשוב לא לנסוע לחו"ל ולא להחמיץ הפגנה ולא לוותר על מאמר או שלט או ויכוח מהותי. ללחוץ באורח דמוקרטי ולא להרפות כי ביבי אינו מבין אלא כוח פוליטי, ובוודאי בתקופה זו בה הוא כה מנותק.

תביעתנו ברורה:

"אל תגעו במשיחיי". אל תיגעו בבית המשפט העליון;
ואל תגעו במעמדו של היועץ המשפטי;
ואל תכפפו את המשטרה למהות ניאו-פשיסטית;.
ואל תגעו בחופש הדיבור (זו תוכניתו החמורה של השר שלמה קרעי, קריעת עצמאותה של התקשורת. על כך בפוסט נפרד).
אין זמן.
אין טעם להמתין.
הכרעה עכשיו.