מנקים מחלוקות ישנות, כדי להתאחד מול איומים איזוריים

מנקים מחלוקות ישנות, כדי להתאחד מול איומים איזוריים: סביר להניח שלא שמעתם על הפסגה המשולשת ההיסטורית הזו, שאותה קיים היום הנשיא ביידן במעון הנופש בקמפ דייוויד, הזכור לנו היטב. ביידן אירח שם את ר"מ יפן פומיו קישידה ונשיא קוריאה הדרומית יון סוק יאול.

על פניו הפסגה לא אמורה להפתיע - שתי המדינות בעלות ברית חשובות של ארה"ב באסיה, ויש לה עמן הסכמי הגנה דו-צדדיים. שתיהן חוששות מהתעצמותה הצבאית ההולכת וגוברת של ביי׳גינג והאסרטיביות הצבאית שלה באיזור,כמו גם ומכוחה הגרעיני של קוריאה הצפונית בראשות קים ג׳ונג און, שמתריס נגדן שוב ושוב.

אלא שיש פה רקע מורכב יותר, מוקשים היסטוריים ותרבותיים ביחסי סיאול-טוקיו שהקשו על השתיים להתקרב ולשתף פעולה. הם קשורים כמובן לעברה הקולוניאלי של יפן בקוריאה הדרומית, למעשים האיומים של היפנים ועוד. הפסגה הנוכחית לא הייתה מתאפשרת לולא הסכמה שאליה הגיעו טוקיו וסיאול מוקדם יותר השנה.

ההסכמה ביניהן איפשרה את טיהור האווירה והמחלוקות ההיסטוריות, ובכך נסללה הדרך לצעידה משותפת ביחד עם ארה"ב כדי לאחד כוחות מול האיומים האיזוריים ההולכים וגדלים מצד סין וקוריאה הצפונית. האינטרסים הביטחוניים של ארה"ב בזירת אסיה חייבה את סילוק אבן הנגף בין טוקיו לסיאול, והיא אכן סולקה.

במידה רבה, הטינה בין טוקיו לסיאול אכן היוותה את החוליה החלשה במאמץ של ארה"ב לבניית בריתות מול האיום המתעצם של סין בגיזרת טייוואן וים סין הדרומי, וכמובן גם כלפי פיוניאנג המתריסה. קוריאה הדרומית ויפן מהוות שתיהן מרכיב מרכזי בכוונת וושינגטון לאבטח שרשראות אספקה גלובליות, במיוחד


בכל הקשור לתעשיית השבבים - קוריאה הדרומית היא היצרנית המובילה בעולם של שבבי זיכרון, ויפן מצידה מספקת כלים וחומרים חיוניים לייצור אותם שבבים. מעל כולן מרחף צילה הגדול של סין והסכנה למלחמה בטייוואן. פריצתה של מלחמה כזו עלולה לגרום לקוריאה הצפונית בעלת היכולות הגרעיניות לשקול פלישה לדרום. האסרטיביות הסינית בשנים האחרונות רק העמיקה את הרצון של וושינגטון להעניק לבעלות בריתה למלא תפקיד גדול יותר בהגנה האזורית. אך מה התרחש בפועל בפסגה? היו לה תוצאות מעשיות חשובות מאוד - מנהיגי יפן וקוריאה הדרומית וחתמו עם ארה"ב על הסכם משולש, שיעמיק את שיתוף הפעולה

הצבאי והמודיעיני בין שלוש בעלות הברית. הנשיא ביידן עצמו אמר במסיבת העיתונאים המשותפת שהמדינות "עשו היסטוריה" עם הפסגה המשולשת הראשונה שלהן, ושיבח את עמיתיו על "אומץ הלב הפוליטי" שלהם - דהיינו החלשת המתחים בין טוקיו לסיאול בהקשר של תוקפנות יפן בימי המלחמה, לפני יותר מ-80 שנה.

ביידן גם ציין את האחדות בצורך בהרתעת סין, וציין שהמנהיגים "אישרו מחדש את המחויבות המשותפת שלנו לשמור על שלום ויציבות במיצר טייוואן". הנשיא הדרום קוריאני יון סוק יאול אמר שקמפ דייוויד ייזכר כמקום היסטורי שבו פתחו שלוש המדינות "פרק חדש בשיתוף הפעולה המשולש שלנו". ואילו ר"מ יפן


קישידה הדגיש את הצורך בשיתוף פעולה וציין שהפסגה הגיעה בתקופה שבה הסדר הבינלאומי "נמצא במשבר וזועזע עד יסודותיו" בגלל הפלישה המקיפה של רוסיה לאוקראינה, שיגורי טילים צפון קוריאנים ומתיחות עם סין בים סין הדרומי. הפסגה וההסכם שבעקבותיה מהווים ללא ספק הישג דיפלומטי וביטחוני חשוב לממשל ביידן, והמחשה נוספת להתמקדות ההולכת וגוברת של וושינגטון בזירת אסיה, אל מול התעצמותה של סין והחשש מפעולה סינית מול טייוואן.