דניאל סמבורסקי - מחלוצי הזמר העברי

לחניו האלמותיים של סמבורסקי מלוים את ההוויה הישראלית מאז שנות טרום הקמת המדינה. הבולט והידוע שבהם הוא "שיר העמק" ("בָּאָה מְנוּחָה לַיָּגֵעַ") אותו הלחין למילותיו של נתן אלתרמן.

השיר נכתב כחלק מפסקול לסרט תעמולה ציוני "לחיים חדשים" (1935) של "קרן היסוד" בהפקתה של מרגוט קלאוזנר שצולם בקיבוץ גבעת ברנר ובמקומות נוספים בארץ ושנועד לגיוס כספים בעיקר מחו"ל עבור פעולות ההתיישבות בארץ. 'שיר העמק' הוא אחד השירים המכוננים בתולדות הזמר העברי. על-פי נתוני אתר "זמרשת" "שיר העמק" זכה ליותר מ-100 ביצועים שונים. סמבורסקי עצמו היה המבצע הראשון של השיר.

בתו של סמבורסקי, עפרה סמבורסקי-חמדת, מספרת כי המוסיקולוג פרופ' הרצל שמואלי חתן פרס ישראל כתב על "שיר העמק" תשבחות בנוסח: "מלאכים כנראה נישקו את ידיו של דניאל סמבורסקי כאשר הלחין את "באה המנוחה ליגע".

הסרט "לחיים חדשים" הוא הסרט העברי המדבר הראשון שצולם בארץ ישראל ונתן אלתרמן ודניאל סמבורסקי חיברו לו ארבעה שירים: 'שיר העמק' ("באה המנוחה ליגע"), "שיר בוקר" ("בהרים כבר השמש מלהטת"), "שיר הכביש" (הַךְ, פַּטִּישׁ, עֲלֵה וּצְנַח!). ושיר שנקרא "תל אביב" ("ארץ מושפלת, ארץ נידחת"). רק "שיר העמק" מופיע במלואו בסרט. השיר "תל אביב" נטמע בכותרות בתחילת הסרט. קשה לשים לב לשיר והוא נשכח. חוקר הסרט העברי יעקב גרוס ז"ל מכנה את השיר "תל אביב" שכתבו אלתרמן וסמבורסקי "השיר הנסתר".

דניאל סמבורסקי נולד בשנת 1909 בעיר קניגסברג, שהייתה אז בירתה של פרוסיה לבית משפחת קבק ולמנחם סמבורסקי. הוא גדל בבית ציוני דובר עברית. אביו מנחם פעיל ציוני, כיהן כיו"ר סניף ההסתדרות הציונית בעיר. בגיל שמונה החל דניאל לנגן בפסנתר, לימים יספר כי את ניסיונותיו הראשונים בקומפוזיציה החל בגיל תשע. היו אלה מנגינות לשירים של היינריך היינה. בשנת 1923 עברה המשפחה לדנציג. בהיותו בן 17 למד דניאל בקונסרבטוריון העירוני בדנציג מקצועות תאורטיים במוזיקה וגם נגינת צ'לו. בהיותו בגיל 20 לערך, נסע דניאל לברלין והחל ללמוד שם רפואה ומוזיקה "חשבתי שאהיה רופא שבזמנו הפנוי מתעניין במוזיקה", סיפר לימים.

בתחילת שנות ה-30 והוא סטודנט בברלין, בתחילת שנות העשרים שלו, כתב סמבורסקי מוזיקה למחזה תעמולה ציוני בשם "הפתרון היחידי" מאת סאלי לוין (לימים ד"ר שאול לוין שהיה מנהל מחלקת החינוך בעיריית תל אביב). שהועלה (בגרמנית) ערב עליית היטלר לשלטון. המחזה מתאר את הסבל היהודי בכל העולם ומראה את הפתרון היחידי לשאלת היהודים - עליה לארץ-ישראל. משתתפי המחזמר היו ברובם צעירים מהתנועות הציוניות. המחזמר הוצג ערב עליית היטלר לשלטון בברלין ובארצות אירופיות נוספות ומספרים כי עורר תהודה בקרב יהודים בגולה, עודד עליה וזכה להצלחה רבה.

בסוף פברואר 1933 בליל שריפת הרייכסטאג בברלין נסע דניאל סמבורסקי לפי הזמנת ההסתדרות הציונית בשוויצריה לציריך ולבאזל, כדי לנהל את הצד המוזיקלי של המחזמר. הוא שהה כשלושה חדשים בשוויצריה. בינתיים היטלר עלה לשלטון וגמלה בליבו החלטה לא לחזור לגרמניה לא להמשיך בלימודי הרפואה ולעלות לארץ ישראל.

בסוף מאי 1933, עלה סמבורסקי לארץ ישראל באוניה "לוקארנו" דרך נמל יפו, בגל הראשון של העלייה היקית. בארץ התגוררו כבר אביו מנחם ואחיו שמואל סמבורסקי. עלייתו של דניאל התאפשרה תודות לאשרת כניסה (סרטיפיקט) ששלח אליו אחיו שמואל סמבורסקי (1990-1900) היה דמות ידועה בפני עצמה. הוא עלה לארץ ב-1924 והיה מרצה בעל שם לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים ולימים חתן פרס ישראל (1968).

אביהם מנחם (מנדל) סמבורסקי עלה לארץ ב-1931 התגורר בשד' רוטשילד 101 בתל אביב ונפטר בשלהי 1934 בגיל 68. אמו של דניאל סלמה נפטרה בדנציג מספר שנים לפני עלייתו. ככל שידוע לדניאל הייתה אחות אך לא נמסרו פרטים על-אודותיה. לאחר עלייתו של דניאל סמבורסקי לארץ הוא התגורר עם אביו בתל אביב. זמן מה עבד בעבודה פיזית, ועד מהרה השתלב דניאל בחיים המוסיקליים בארץ. הוא החל ללמד מוזיקה בכמה בתי ספר יסודיים ותיכוניים בתל אביב ובהם גימנסיה הריאלית "בלפור", בבית הספר היסודי "הכרמל", בבית הספר "נס ציונה" (גרץ) ועוד.

כבר בשנותיו הראשונות בארץ חיבר את שירי המולדת הראשונים שלו וכן שירים עממיים ושירי ילדים רבים. הידועים שבהם: "נדנדה" ("נד-נד"), "פרש"("רוץ בן סוסי") למילותיו של חיים נחמן ביאליק, ו"נר לי" למילותיו של לוין קיפניס.

את שיריו לימד בחוג "הבימה לנוער" בתל אביב אותו ניהלה מרגוט קלאוזנר. בשנת 1933 הלחין סמבורסקי את השיר "כפרי" (עַל כֶּתֶף הַר פּוֹרֵחַ כְּפָרִי זֶה הַקָּטָן) למילים של שמואל בס, שנכתב לכבוד ייסוד כפר הס. בשנת 1934 חיבר את שירו הידוע "שיר העמק" שהביא לו תהילה ופרסום ובעקבותיו קיבל הזמנות חדשות לכתוב מוזיקה להצגת ה"מטאטא" ולגופים ולבימות נוספות אחרות. ב-1935 הלחין את השיר "במזרח זורח ורד". למילותיו של נתן אלתרמן. השיר משמש כאות הפינה היומית "באופן מילולי" בעריכת והגשת ד"ר אבשלום קור המשודרת בגלי צה"ל מאז 1976-7.

בשנת 1934 כשנתיים לאחר עלותו ארצה פגש בחרמונה, צעירה בת 22 בתם הבכורה של יצחק שעוני-יהלום ראש מועצת מטולה הראשון ומניה לבית ציזיק מראשוני האיכרים במטולה. חרמונה נקראה על כך שנולדה למרגלות החרמון. האהבה בין השניים פרחה ותוך חודשים בלבד נישאו. החתונה נערכה על גג בית של קרובי משפחה באזור רחוב בן יהודה בתל אביב. החתן דניאל היה אז בן 26 רעייתו חרמונה הייתה אז בת 22. לזוג בת יחידה, עפרה סמבורסקי־חמדת, העוסקת מזה שנים לא מעט בהנצחת פעלו ומורשתו של אביה.

ב-1938 לערך הלחין סמבורסקי את אחד משירי הדגל שלו - 'זמר הפלוגות' ("את זמר הפלוגות נשיר נא למזכרת"), הימנון פלוגות השדה - הפו"ש של הפלמ"ח, שאת מילותיו כתב נתן אלתרמן בקיץ 1938 לבקשת יצחק שדה מייסד פלוגות השדה (הפו"ש) ולימים מפקד הפלמ"ח.

על נסיבות כתיבת לחן השיר "זמר הפלוגות" סיפר לימים סמבורסקי כי ערב אחד בסוף 1938 התדפק בדלת ביתו נציג-שליח ארגון ההגנה ובידיו מילות השיר שכתב אלתרמן "זמר הפלוגות" ואמר כי למחרת אמור להתקיים כנס של פלוגות השדה ב"משק הפועלות" בצפון תל אביב. הוא ביקש מסמבורסקי לחבר למילים של אלתרמן מנגינה. עוד באותו ערב הלחין סמבורסקי מנגינה לשיר ולמחרת בכינוס אנשי הפו"ש לימד את באי הכינוס את השיר. השיר "זמר הפלוגות" שחובר בסוף שנות ה-30 מושר ומנוגן עד היום בטקסים צבאיים כולל טקסים ממלכתיים.

בעקבות הצלחת השיר "זמר הפלוגות"- המנון הפו"ש, פנתה "ההגנה" שוב לסמבורסקי להלחין המנון לארגון ההגנה". סמבורסקי נענה לבקשה והלחין את השיר 'שאי לך מולדת' (ממרומי הר תבור וגלבוע) למילותיו של יעקב ליטמן. סמבורסקי לימד את השיר בכינוס של אנשי "ההגנה" ברמת גן אם כי שיר זה "פחות "תפס" ופחות ידוע מאשר "זמר הפלוגות".

החל משנות ה-50 מיעט סמבורסקי להלחין, והקדיש את מרבית מרצו וזמנו להוראת המוזיקה. מתחילת שנות ה-50 לימד במקביל בשני סמינרים להוראה, במכללת לוינסקי ובגבעת השלושה (סמינר שיין) עד לפרישתו לגמלאות.

שנות עבודתו כמורה למוזיקה (זמרה) הן בבתי ספר והן במוסדות הוראה מסתכמות בכ-40 שנים. תלמידיו לאורך השנים מספרים על מורה טוב, איש צנוע ואהוב. בין תלמידיו הידועים האמן דני קרוון, הסופר ישראל ויסלר ("פוצו") ועוד.

דניאל סמבורסקי נפטר בבית חולים "השרון" בפתח תקוה ב-3 באוקטובר 1977 לאחר מחלה ממושכת והוא בגיל 68 והובא למנוחת עולמים בבית העלמין בקריית שאול. אלמנתו חרמונה סמבורסקי שהייתה צלולה עד לימיה האחרונים נפטרה בשנת 2015 בגיל 103.

במסגרת "פרויקט הנצחת אמנים" של עיריית תל אביב יפו בו קובעת העירייה שלטי הנצחה בחזיתות בתיהם של אמנים ואנשי רוח, שגרו, יצרו ופעלו בעיר-הוצבה לפני מספר שנים לוחית זיכרון לזכרו של סמבורסקי על חזית הבית בו התגורר ברחוב הברון הירש 13 בתל אביב. כמו נקרא בתל אביב רחוב על שמו רחוב.