אחד התחומים החשובים בתוכניות ציות הוא דיני תחרות, כאשר האתגר בנושא זה הוא התמודדות עם רגולציה זרה. דוגמה אחרונה לכך ניתן לראות ברגולציה שהוחלה לאחרונה באיחוד האירופי
1.
רקע לרגולציה
בשנים האחרונות הצטברו עדויות לכך שסובסידיות זרות
2 עיוותו את השוק הפנימי של
האיחוד האירופי, לרבות בכך שהעניקו למקבליהן יתרון לא הוגן לרכישת חברות או השגת חוזי רכש ציבוריים באיחוד האירופי, תוך פגיעה בתחרות הוגנת. למעשה המצב החוקי באירופה עד לאחרונה יצר עיוות לפיו בעוד שמענקים שניתנו על-ידי מדינות חברות היו כפופים לבדיקה מדוקדקת על-פי כללי הסיוע הממלכתי של האיחוד האירופי, מענקים שניתנו על-ידי ממשלות שאינן חברות באיחוד האירופי לא נבדקו כלל.
לאור זאת ב-12 ביולי 2023 הותקנה באיחוד האירופי תקנת הסובסידיות הזרות
3 ('FSR'). המאפשרת לנציבות האיחוד לטפל בעיוותים הנגרמים על-ידי סובסידיות זרות ומאפשרת לאיחוד האירופי להבטיח תנאי תחרות שווים והוגנים לכל החברות הפועלות בשוק האירופי המשותף, תוך שמירה על פתיחות לסחר והשקעות. ה-FSR יצר למעשה כלים חדשים להתמודדות עם ארגונים הנהנים מסובסידיות זרות, הגורמות לעיוותים המאיימים לערער את כללי התחרות בשוק האירופי המשותף.
עם כניסתה לתוקף (של תקנה זו ותקנה היישום) ב-12 לאוקטובר 2023 קמה חובה, על כל החברות הפועלות באיחוד האירופי לדווח לנציבות על מיזוגים ומעורבות בתהליכי רכש ציבורי העומדים בקריטריונים מסוימים אם הם קיבלו סובסידיות ממדינה שאינה חברה באיחוד האירופי. חברה שלא תציית, עלולה להיות חשופה לסנקציות ועיצומים כספיים היכולים להגיע ל-10% מהמחזור שלה.
על הרגולציה
על-פי התקנה, לנציבות יש את הסמכות לחקור תרומות כספיות שניתנו על-ידי ממשלות שאינן באיחוד האירופי לחברות הפעילות באיחוד האירופי. אם הנציבות מוצאת כי תרומות כספיות מסוג זה מהוות סובסידיות מעוותות, היא יכולה להטיל אמצעים על-מנת להביא לתיקון את השפעת העיוות.
התקנה קובעת שלוש דרכי פעולה:
1. הטלת חובת דיווח על צדדים בהליכי מיזוג ורכישה (M&A) על תרומות כספיות שניתנו על-ידי ממשלות שאינן חברות באיחוד האירופי, כאשר החברה הנרכשת או אחד מהצדדים המתמזגים, או שהמיזם המשותף מייצרים באיחוד האירופי הכנסות של לפחות 500 מיליון אירו כאשר לצדדים הוענקו תרומות כספיות זרות של יותר מ-50 מיליון אירו בשלוש השנים האחרונות;
2. הטלת חובת דיווח על צדדים המגישים הצעות בהליכי רכש ציבורי (מכרזים) באירופה, שקיבלו תרומות כספיות של ממשלות שאינן חברות באיחוד האירופי, כאשר שווי החוזה המוערך הוא לפחות 250 מיליון אירו וההצעה כוללת תרומה כספית זרה של לפחות 4 מיליון אירו לכל מדינה שלישית בשלוש השנים האחרונות;
3. חקירות ביוזמת הנציבות, כאשר מגיע לידיה מידע המצביע על אפשרות שקיימת סובסידיה זרה המעוותת את השוק הפנימי.
אם יקבע בחקירה כי קיימת סובסידיה זרה המביאה לעיוות בתחרות, תפעל כאמור הנציבות לאזן את ההשפעות השליליות של הסבסוד אל מול ההשפעות החיוביות של הסבסוד ובהתאם לכך היא תאכוף אמצעי תיקון מתאימים או שתטיל על הצדדים התחייבויות. התקנה כוללת לצורך כך רשימה לא ממצה של פעולות בהן מוסמכת הנציבות לנקוט ובהן: מימוש נכסים, מתן/מניעה גישה לתשתיות ואף אם הצדדים לא משת"פ בצורה מצופה להסרת העיוות, לבטל את חוזה הרכש הציבורי ואף להטיל איסור לבצע את המיזוג.
השלכות
תקנה זו ממחישה מחד את הצורך בקיומה של פונקציה ציות מקצועית, ומאידך את האתגר והמורכבות בעבודתו של קצין הציות. אך מעבר לכך אלה, רגולציה זו ממחישה את החשיבות במינוי קציני ציות בעלי הסמכה מוכרת בעולם, הכפופים לקודקס המקצועי ייעודי לקציני ציות המחייב אותם, בין היתר, להיות עדכנים בכל עת.
ובאשר ליישום, רגולציה חדשה זו מחייבת קציני ציות בתאגידים הפועלים במדינות האיחוד או עם תאגידים הרשומים במדינות אלה להיות מודעים לרגולציה זו. ככל שהתאגיד שלהם או התאגיד שהם משתפים עמו פעולה מקבל מענקים ממדינה שאינה חברה באיחוד (כגון מהמדען הראשי), עליהם לכלול בתוכנית הציות קיומם של בדיקות ובקרות כדי להבטיח ציות לתקנות. הדבר חיוני לאור היקף החשיפה לסיכונים (בייחוד לאור גובה העיצומים והשלכות הכרוכות בכך ובהם ביטול עסקות/הסכמים) גם לתאגיד פיננסי, המספק אשראי לתאגידים מעין אלה.
לכן קציני ציות בגופים מעין אלה, בייחוד במקרים בהם תאגידים מבקשים אשראי כדי להתמודד במכרזים ציבוריים באירופה או להתמזג עם תאגידים אירופים, חייבים להבטיח שיש בידם מידע שלם בנושא, ולדוגמה לשאול, במסגרת KYC שאלות בנושא (כגון: האם אתם או תאגידים הקשורים בכם, הפועלים במדינות האיחוד אם עם תאגידים אירופים, מקבלים מענקים ממדינות שאינן חברות באיחוד, והאם דיווחתם על כך לנציבות). רק פונקציית ציות מקצועית יכולה ליתן למקבלי החלטות בתאגידים הללו הבטחה (assurance) כי דרך התנהלותן אכן מביאה לצמצום סיכוני ציות אל מתחת רמת התיאבון לסיכון.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
