שנים-עשר הרהורים על המצב

א. שלושה-עשר אלף מחבלים חוסלו עד כה - למי בחמאס איכפת? נהפוך הוא, בהנהגתו גאים על המוני השאהידים, שעלו השמימה. רק תכפילו כל מחוסל ב-72 בתולות...

ב. אלפי בתים ברצועה נהפכו לעיי חורבות - למי בחמאס איכפת? נהפוך הוא, המראות הקשים, באשמתו כמובן, משרתים את תעמולתו.

ג. "עסקה" עם סינוואר - נורא איום ונורא. כך זה נשמע וכך זה באמת. האם אמריקה הייתה עושה עסקה עם בן-לאדן? לא! זה לקח לה זמן ולבסוף חיסלה אותו.

ד. הנשמע כדבר הזה? - רוצח אחד, ראש הנחש במינהרה, מתעתע במנהיג העולם החופשי בבית הלבן ושלוחו המתרוצץ במזה"ת ומפציר בישראל לא לפעול רפיח.

ה. לאיזו רמה עלובה ירדו האוניברסיטאות בארה"ב. ההפגנות בקמפוסים מלמדות קודם כל על בורות מוחלטת בקרב הדור הצעיר האמור בעתיד לתפוס את המנהיגות. שנאת היהודים - רק עילה לשנות את פני המעצמה הגדולה. להחלישה.

ו. "על ישראל להפסיק את תוקפנותה" - מעליל דובר החמאס. בעולמנו ההזוי התהפכו היוצרות - החמאס הוא ה"מותקף". שבעה באוקטובר? - פייק, לדידם של תועמליו וכל האנטישמים באשר הם.

ז. מה שקורה בטול-כרם וביו"ש כולה רק מחזק את הטיעון נגד מדינה פלשתינית. הטרור לסוגיו מנסה לפעול, להרים ראש, להתחמש, לרצוח. למרבה המזל, צה"ל שולט בשטח. ישובינו שם מחזקים את ביטחון ישראל כולה. בנושא "מדינה" ביו"ש אסור לנו להיכנע ללחצים!

ח. מתי אויבינו יכולים להנחית עלינו מכה קשה? - רק בהפתעה. אם זה ביום הכיפורים ואם זה בשמחת תורה, אם זה בסכין מהגב, או בירי מהמארב על מכונית חולפת. חבל שאנחנו נותנים לזה לקרות, אך הודפים את האויב, גוברים עליו, במחיר כה כבד.

ט. טרור הוא לא רק פיגועים, רצחנות. טרור הוא לא פחות מזה - הפצת שקרים ותעמולה כוזבת, שיש לה קרקע עולמית פוריה לצמוח עליה. הפלשתינים מצטיינים בזה.

י. "עזה במצור, ששמה עליה ישראל" - כך הייתה הטענה נגדנו כל השנים. לא הצלחנו להפריך את השקר הגס הזה. דרך הגבול עם מצרים, מעל הקרקע ומתחתיה, זרם לחמאס כל האמל"ח הרצחני.

יא. עזה כבושה - עלילה זו חוזרת ונשנית גם אחרי שישראל פינתה, מרצונה, את כל ישביה וכוחותיה משם. גם כיום יש מי שחוזרים על עלילה זו, שקר שזועק לשמיים.

יב. ואחרי כל זה - אחרי שכה פישלנו ומחדל צבאנו היה כה גדול, אין ברירה. עלינו לשלם את המחיר הנורא בתמורה להחזרה החטופים. לא מקצתם - אלא אך ורק את כולם!