הנאום שלי בוועדה הממלכתית על טבח 7 באוקטובר

שונאי נתניהו צועקים בצמתים: נתניהו אשם, הוא קיבל את המדיניות השגויה לפיה אם לתת למדינה עשירה כמו קטר לפרנס את תושבי עזה, אז אפשר יהיה למנוע עימות צבאי עם חמאס.

האלטרנטיבה הייתה: לצאת במלחמה יזומה, ללא סיבה נראית לעין ולהקריב 600 מחיילנו - כפי שקרה במלחמה הזאת, מלחמה אשר בכול זאת עדיין לא הביאה להכרעת חמאס. האם החברה הישראלית במקרה זה הייתה משלימה עם אבידות נוראיות כאלו? את משפחות הנופלים היה מנחם הטיעון שחמאס היה מבצע מתישהו בעתיד טבח ביישוביי גבול עזה? ומה הייתה אז תגובתה של הקהילה הבינלאומית על-כניסת צה"ל לעזה ורבבות הקורבנות שם? אנחנו יכולים ללמוד על כך מתגובתו של העולם למלחמה הנוכחית, שהיא מהמוצדקות במלחמות ישראל.

ובכלל - זה משהו חדש במחוזותינו: לדרוש להעניש מנהיגי מדינה על בחירת קונצפציה, תפיסה מדינית שהתגלתה בדיעבד כשגויה. בכלל יש נטייה להמציא תירוצים חדשים כאשר שואפים להעמיד לדין דווקא את בנימין נתניהו - תקראו לעומק את כתבי האישום נגדו.

נניח שזה מוצדק: לערוף את ראשיהם של מדינאים על אימוץ קונצפציה מדינית לא מוצלחת. אבל חייבים להיות שיטתיים. מתברר שצדקו כל אלה שאחרי 1993 כתבו על קירות המבנים הנטושים בצד "נה-נה-נחמן" את הסיסמה "פושעי אוסלו - לדין" - הרי התפיסה: נביא לארץ ישראל את מחבלי אש"ף עם יאסר ערפאת בראשם, נחמש אותם, נעביר לשליטתם ערים ושטחים - והארץ תשקוט 40 שנה ונחיה במזרח התיכון חדש - לא הוכיחה את עצמה, הביאה לאלפי קורבנות משני הצדדים. יצחק רבין ושמעון פרס כבר לא איתנו? בסדר, נעמיד אותם למשפט ההיסטוריה כדי ללמד לקח את המנהיגים העתידיים שאוהבים לחלום חלומות באספמיה.

בואו נהיה שיטתיים ונעמיד לדין את אהוד ברק אשר בשנת 2000 מכר לעם את הקונספציה שאימץ כי אם צה"ל יברח בחיפזון מרצועת הביטחון בלבנון תוך שהוא משאיר את הציוד לחיזבאללה ואת בן בריתנו צד"ל לגורלו המר - אז לבנון תהפוך לשכנה נחמדה והעולם ייאהב אותנו.

חייבים להעמיד לדין ההיסטוריה את אריאל שרון ולמשפט אמיתי את מבקרי חוות השקמים על הקונצפציה השגויה שאם נהרוס את גוש-קטיף הפורח ונשלח את צה"ל לזרוק יהודים מבתיהם - אז עזה תהפוך לסינגפור החדשה ולא תהווה יותר איום על ישראל. (לא מזמן שמעתי דיווח על הרקטה שנפלה ליד חוות השקמים - ככה נראה הצדק הפואטי).

להעמיד לדין את יאיר לפיד על כך שמסר לחיזבאללה (בלי לאשר בכנסת) את השטח הימי והבטיח לעם שבזכות זה לא נקבל יותר טילים מהצפון.

להעמיד לדין את ממשלת בנט-לפיד-ליברמן-גנץ-סער במלואה על זה שבמשך שנה וחצי של שלטונם המשיכו לדבוק בקונצפציה שניתן בכספי קטר לקנות שקט בדרום, ולא יצאו במלחמה יזומה נגד חמאס; אומנם ליברמן הסביר לנו שהפעם את הכסף מעבירים בדרך שונה - אבל כבר אז כתבתי בדף הפייסבוק שלי שראשי חמאס טיפה יותר מתוחכמים מממשלת לפיד-בנט ובקלות ימצאו שיטות להזרים את הכסף הקטרי לכיסם - למשל בעזרת מיסים והעלאת מחירי המזון. אז גם כתבתי בפייסבוק בדיחה בנושא:

שאלה: האם בנט, לפיד וליברמן גם מחרבנים?

תשובה: כן, אבל בצורה נעימה ולבבית יותר.

התפיסה המדינית האישית שלי: מנהיג מדינה חייב לנסות כל דרך, להפוך כל אבן במאמץ למנוע מלחמה עם השכנים, למנוע טילים על ערינו, הריסות, קורבנות - גם אם הסיכויים לא גדולים. מחממים את ליבי האמירות "גדול השלום ושנואה המחלוקת" ו"מעולם לא הייתה מלחמה טובה או שלום רע". אבל אם אנחנו מחליטים להאשים מנהיגים עם תפיסה דומה לשלי - אז נתחיל מקודמיו של נתניהו. אלה שחיים - נעמיד למשפט אמיתי, את אלה שכבר הלכו לעולמם - למשפט ההיסטוריה. נחליף את השמות לרחובות וכבישים, לשכונות והרי זבל, נסגור מרכזים ומוזאונים, נשלול מהם את פרסי נובל ונפסיק לשטוף את ראשיהם של התלמידים בבתי הספר ב"מורשת" של המנהיגים הכושלים.