"הראשונה ש"

לפני 4 שנים כתבתי את הדברים הבאים על מועמדותה של קמאלה האריס לשמש סגניתו של ג'ו ביידן. עדכנתי את הטקסט קצת כדי לשקף את השינויים שחלו מאז - והוא לא מכיל המון התייחסות לכהונתה הלא משמעותית כסגנית - אבל זה מדריך לא רע לדמותה של המועמדת (ככה"נ) הבאה של הדמוקרטים.

הפוסט הבא עלה כאן לפני ארבע שנים ונראה לי רלוונטי כעת (עם עידכונים קלים):
קמאלה דבי האריס נולדה באוקטובר 1964 לזוג הורים מרקע מגוון במיוחד: אביה הוא דונלד האריס, פרופסור אמריטוס לכלכלה שהיגר לארה"ב מג'מייקה ב-1961. אימה היא שיימאלה גופאלן, חוקרת סרטן השד שהיגרה מהודו שנה לפני. האבא לימד בסטנפורד. האמא - בברקלי. הבת, קמאלה, הלכה על קריירה במשפטים: אחרי שסיימה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטת האוורד המזוהה עם הקהילה השחורה, למדה משפטים (J.D) בבי"ס למשפטים הייסטינגס שבאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו.

בין 2004 ל-2011 שימשה תובעת מחוזית של סן פרנסיסקו; בין 2011 ל-2017 שימשה התובעת הכללית של קליפורניה, המדינה הגדולה ביותר בארה"ב. בין 2016 ל-2020, כיהנה כסנאטורית הזוטרה מהמדינה, לצד הסנאטורית הוותיקה דיאן פיינשטיין שהלכה לעולמה לפני כשנה.

בטרם הפכה לסגנית של ביידן, הייתה האריס ידועה לא רק בזכות העלייה המטאורית שלה בשורות הממסד המשפטי והפוליטי בקליפורניה, אלא גם בזכות הישגיה בתוכם. היא נחשבה לתובעת מעולה - מה שניכר גם בסנאט, למשל כשלקחה חלק מרכזי בחקירת המועמד דאז לשיפוט בבית המשפט העליון, ברט קבאנו. למעשה, היו שטענו שהיא תובעת מעולה מדי, במובן שרקורד ההרשעות שלה כמעט מבהיל (סביבות ה-95%). היא גם סופרת מצליחה, שכתבה שני ספרים בהם פירטה את משנתה המשפטית-פוליטית והוציאה גם ספר ילדים אחד.

כתובעת - וכיאה למי שסימנה לעצמה את הדרך כבר בשלב מוקדם - היא אותתה על תפיסת עולמה ביחס לכמה וכמה מהנושאים הבוערים באמריקה: היא הודיעה שכתובעת לעולם לא תדרוש עונש מוות; היא סירבה להגן על חוק שעבר במדינת קליפורניה שמונע הכרה בנישואים זולת בין גבר לאישה; ומצד שני, טענה שאין מקום להשוואה בין המאבק הלהטב"י למאבק השחור לשוויון זכויות. כן נודעה בזכות היחס המיוחד שלה למאבקים למען הסביבה, שאותם תעדפה; בזכות הסכם ההגנה על הפרטיות שהשיגה מול שש חברות ענק לרבות אמזון ואפל; ובזכות מאבקה נגד פשעי מין.

יש לה גם בעיות: אחוז ההרשעה הגבוה שתואר לעיל פגע בעיקר בשחורים צעירים, מה שלא עזר לה בקרבם; היא טענה שעשנה מריחואנה תו"כ האזנה לטופאק בקולג', מה שלא כל כך מסתדר עם הכרונולוגיה או עם הרקורד שלה בתיקי סמים וכמובן - היא שאפה להיות המועמדת הדמוקרטית לנשיאות וניהלה קמפיין בינוני שלא המריא וקרס מהר מהצפוי עקב מסר לא קוהרנטי ותחושת בוסריות כללית.

האריס נחשבה מועמדת חזקה לתפקיד שרת המשפטים של אובמה, וכן מועמדת לבית המשפט העליון לאחר פטירתו של אנטונין סקאליה - אם כי היא הבהירה שפניה לפוליטיקה. ב-2019 רצה לתפקיד המועמדת הדמוקרטית לנשיאות, וכוכבה זרח לרגע כשבמסגרת אחד העימותים תקפה את ג'ו ביידן דווקא, על הרקורד שלו ביחס לשחורים - והרוויחה אהדה וזינוק רגעי בסקרים. ברם, בתחילת דצמבר של אותה השנה, אחרי שנגמר הכסף והתמיכה בה דעכה, הודיעה האריס על פרישה מהמרוץ. זמן קצר לאחר מכן הודיעה על תמיכה בביידן - ובדיעבד, קיבלה את גמולה בתור סגניתו וכעת מחליפתו במרוץ לבית הלבן.

אם אומנם הכוכבים יסתדרו עבור המפלגה הדמוקרטית, האריס תהיה לא רק לאישה הראשונה שמכהנת כסגנית הנשיא, אלא האישה הראשונה שמכהנת כנשיאה, האישה השחורה הראשונה שמכהנת בתפקיד זה (ברק אובמה היה הנשיא השחור הראשון כמובן) וכמובן הראשונה ממוצא הודי ו/או ג'מייקני שעושה כן.

לכל ה-׳הראשונה ש׳ הללו מצטרף היום הטייטל המוזר: הראשונה שהופכת ככל הנראה למועמדת מפלגתה לנשיאות בקושי חודש לפני ועידת מפלגתה וארבעה חודשים לפני הבחירות הכלליות.