בדרך לליל הבדולח הישראלי

הערה מקדימה חשובה: הפסקה הראשונה בפוסט זה נכתבה הלילה סמוך לחצות, כמה שעות לאחר שנחתם הפוסט המקורי. זו הפסקה שנוספה:

חדירת שוטרים קלגסים, שנשלחו מטעם שר קלגס איתמר בן-גביר, לבתיהן של שלוש אזרחיות ראויות אשר כל חטאן היה בחלוקת כרוזים בבית כנסת בהרצליה, מעוררת חשש שאנו בדרך ל"ליל בדולח" ישראלי מקורי.

הם עושים בבתי האזרחים כבשלהם. מחר ינפצו שמשות. אחר כך מנורות. אחר כך את כל השאר. אנא זכרו את האזהרה - ליל בדולח ישראלי.

יש לי נחמה פורתא בכך שבת משפחה לקראת סיום לימודיה בתיכון אמרה לי שלשום כי היא מקווה להיאזק בידי השוטרים הבריונים בטרם תצא לצבא. זה צל"ש. נכון. צל"ש לאזוקים על לא עוול בכפם.

ומכאן הפוסט המקורי:

מדוע? למה? היכן אתם יאיר גולן, בני גנץ, אביגדור ליברמן, יאיר לפיד, מנסור עבאס?
המשטרה פורעת באזרחים מטעם הדיקטטורה של בנימין נתניהו ויריב לוין ואיתמר בן-גביר, ואתם שותקים? והיכן מנהיגי המחאה המתקוטטים ביניהם?

אינכם רוצים לכנס סנהדרין אזרחי, ואינכם מקימים אופוזיציית-גג אשר תפעל יחד בכנסת ובבג"ץ וברחובות ותחליט עד מתי הוראות המשטרה מחייבות אותנו ומתי הגיעו מים עד נפש וכול אדם רשאי להתגונן מפני הבריונים של בן-גביר; ומפני המאיר סוויסות למיניהם?

מתי תעשו משהו, כמו למשל תפנו לבנותיהם ולבניהם של השוטרים העבריינים ותציעו להם לומר לאבא שהוא חרפת ילדיו.

אני רוצה לפעול רק במסגרת החוק. אבל לא עוזי פויגלמן ולא חבריו אינם משרטטים לי את קווי התיחום המותרים.

שוטרים הנשלחים למעשה עברייני חודרים לבית של שלוש נשים תמימות ואוזקים אותן מפני שנכנסו כחוק לבית כנסת של צבוע ומאחז עיניים כיולי אדלשטיין ומניחות שם כרזות, ואנו שותקים?

בהספד שלא נכתב כמותו מאז אפריל 1956 אמר הרמטכ"ל משה דיין לאחר רצח רועי רוטברג כי לא מידי הערבים נבקש את דמו אלא מעצמנו. במלים פשוטות, "היכן זה טעינו?" (שאול טשרניחובסקי.).

אז עוד לפני שאני בא בטענות אל הנוכלים העומדים בראש הממשלה אני שואל את אלה שאמורים להיות מנהיגינו - מה אנו עושים לשים קץ לעבריינות של המשטרה?