החלטה קשה

הפרסומים היום על מה שאירע לששת החטופים בח'אן יונס מדגישים את הצורך להתחיל ולנהל דיון ציבורי כן וגלוי בסוגיית החטופים והחטופות.

בתגובה לפרסום על כך שששת החטופים נרצחו על-ידי שוביהם בסמיכות להתקפה של צה"ל באזור, הרמטכ"ל החליט להקשות עוד יותר על פעולות באזורים בהם יש חשד להימצאות חטופים. משמעות הדבר היא שהצבא לא יוכל לנהל פעילות התקפית ברוב חלקי הרצועה. בנוסף, צה"ל שב והודיע שהוא לא יכול לשחרר חטופים במבצעים צבאיים. לאור זאת, יש לשוב ולדון ברצינות ובגילוי לב בביצוע עסקת חטופים.

עסקה מול החמאס, במקרה הטוב ביותר, תביא לשחרור כל החטופים החיים והמתים בשלב אחד ותוך זמן קצר, אבל בתמורה ישראל תאלץ לסיים את המלחמה, לסגת מכל רצועת עזה בבת אחת או בהדרגה, ולשחרר מאות רוצחים וארכי-רוצחים (יש לדחות מכל וכל עסקה של שחרור חטופים במספר שלבים כי בפועל היא תביא לכך שרוב החטופים לא יוחזרו). המשמעות של עסקה בשלב אחד היא שחמאס ימשיך לשלוט ברצועה ויוכל לשקם את כוחו.

למרות שאני מודע למחיר הקשה מנשוא של עסקה כזו, אני נאלץ לתמוך בה בלב כבד. והסיבה מדוע אני נאלץ לתמוך בעסקה נוראה כזו היא שהצבא באישור הדרג המדיני בחר בתוכנית אסטרטגית שלא הכריעה את כוחות חמאס ולא מוטטה את שלטונו האזרחי, ולמרות שהכתה את חמאס מכות קשות, בפועל היא הובילה אותנו לסיפה של תבוסה אסטרטגית. בעת הנוכחית כנראה כבר לא נוכל לכבוש את כל הרצועה אז ספק אם המשך המלחמה באסטרטגיה הנוכחית יביא להכרעת חמאס. מצד שני, אם החטופים לא יוחזרו יהיו לכך השלכות הרסניות על החברה הישראלית ועל יכולתה להמשיך ולפעול יחד, וזה יישאר פצע פעור בליבנו לשנים רבות קדימה. לפיכך, החזרת כל החטופים בעסקה היא אינטרס לאומי וחברתי ראשון במעלה והיא תאפשר לנו לעמוד יחד מאוחדים בלב שלם ולהתמודד עם האתגרים הביטחוניים והמדיניים הקשים שעוד נכונו לנו.

עם זאת, אלו שתומכים בעסקה כזאת, כולל אני, צריכים לכבד את עמדתם של אלו שמתנגדים לה ובראשם את רה"מ. מדובר בעסקה עם השלכות מדיניות וביטחוניות נוראיות ויש נימוקים כבדי משקל מדוע אין לקבלה. הרי עסקה זו תעניק הישג צבאי ומדיני עצום לחמאס ולמעשה, בראייה אסטרטגית, תבטיח לו את הניצחון במלחמה. אז איך אפשר לא לכבד את נימוקי המתנגדים ועוד להאשים את רה"מ שהוא מפקיר את החטופים ושלא אכפת לו מגורלם? (ואתם יודעים מה דעתי על נתניהו ועל אחריותו למגה-מחדל של שבעה באוקטובר ולניהול הכושל של המלחמה).

כל אחד ואחד מאיתנו, מראש הממשלה עד אחרון האזרחים, רוצה בכל ליבו שהחטופים יחזרו ושעינויי הגיהינום שעוברות משפחות החטופים ייפסקו. אבל ממשלה צריכה להסתכל על האינטרס של כלל אזרחי ישראל ולפעמים זה מחייב החלטות קשות מנשוא. יש מחלוקת אמיתית בין הרצון להשיב את החטופים הביתה לבין הוודאות שתהיינה השלכות קשות לעסקת חטופים, וכל אחת משתי העמדות ביחס לעסקה היא עמדה ראויה וכמובן גם לגיטימית. רצוי אפוא שננהל את הוויכוח הקשה מאוד בנושא על בסיס נימוקים עניינים וכך אולי נוכל להגיע להסכמות, אבל גם אם לא נגיע, לפחות נכבד איש את עמדת רעהו.