שני העמים חייבים לזעוק - די למלחמות

למרבה הכאב, הרוב המכריע בעם הפלשתיני אינו מכיר בזכותו של העם היהודי להקים בית לאומי יהודי בארץ ישראל, והרוב המכריע בעם ישראל אינו מכיר בזכותו של העם הפלשתיני להקים ישות מדינית עצמאית לצידה של מדינת ישראל.

מצער, ששני הצדדים מצדיקים את מעשיהם כפעולות של הכרח קיומי. כל צד מבהיר שהצד האחר מבין אך ורק את שפת הכוח. כך ששני העמים משלמים מחירים יקרים בחיי אדם ממלחמה למלחמה ובמערכות שבין מלחמה למלחמה. התוצאה העגומה, שכל צד גוזר על הצד האחר מציאות חיים מדממת, הטומנת בחובה סכנה של הנצחת מציאות החיים האובדנית בשני העמים.

אני כואב את העובדה המצערת, שהרוב בחברה הפלשתינית אינו מכיר בכך שהעם היהודי שאב את זהותו מארץ ישראל. אנחנו הישראלים החיים כאן הענקנו לה את זהותנו. כן אני כואב, שהרוב בחברה הישראלית, אינו מכיר בכך, שגם הפלשתינים החיים כאן שאבו את זהותם הלאומית מהארץ הזו והעניקו לה את זהותם. כך נוצר מצב, שכל עם טוען שרק לו הזכות הלאומית על הארץ.

ב-7 באוקטובר 2023 ביצעו מאות פלשתינים תושבי עזה מעשי פשע נגד האנושות. העם הפלשתיני בהנהגת החמאס חצה קווים אדומים מוסריים. יתרה מזאת החמאס מכזב יום יום בטענה חסרת שחר שמעשיו מוצדקים, כי הם נועדו למען שחרור העם הפלשתיני מהכיבוש הישראלי. זו טענה כוזבת, כי במעשה הלא אנושי ובפשע נגד האנושות, שבוצע ב-7 באוקטובר באזרחי מדינת ישראל, החמאס לא שחרר את העם הפלשתיני, אלא הפיל עליו אסון וחורבן גדולים בהרבה מהנכבה של שנת 1948. מצער אותי, שבחברה הפלשתינית פרצו במעגלי שמחה ביום 7 באוקטובר, ובעזה קיבלו במעגלי שמחה את מבצעי הטבח בישובים יהודיים בנגב.

לצערי, התגובה המוצדקת של ישראל נגד מבצעי הטבח האכזרי, שביצע החמאס ב-7 באוקטובר, עלתה על שרטון של מלחמת נקם. ממלחמה מוצדקת נגד מרצחי החמאס האכזריים עברנו למלחמת נקם, בה מתחוללת פגיעה לא מוסרית בקשישים ובנכים, בנשים ובטף.

מצער, שבשני העמים מעטים הם האנשים המכירים גם בזכויות העם האחר החי בארץ הזו. חובה שהאחד יכיר בזכויותיו הלאומיות של השני. כיום מתוך 193 מדינות חברות באו"ם 152 מדינות מכירות בפלשתינים ו-165 מכירות במדינת ישראל. אבל לי חשוב שהפלשתינים יכירו בזכותו של העם היהודי למדינה יהודית בארץ ישראל ואנחנו נכיר בזכותו של העם הפלשתיני להקים ישות מדינית לאומית משלו לצד מדינת ישראל בארץ ישראל.

המוצא היחיד לעימות המדמם, שתובע יום-יום קורבנות אדם חפים מפשע משני העמים, שמתוך החברה הפלשתינית ומתוך החברה הישראלית יקומו באומץ אנשים שיכירו האחד בזכויותיו הלאומיות של השני, רק כך נוכל לחיות בביטחון בארץ הזו. רק אם נכבד האחד את כבודו הלאומי של השני נוכל לחיות בארץ ישראל. מצער, שלשני העמים אין כיום מנהיגים, שינווטו את חיי שני העמים לממש את חזון השלום, בו העתיד של עם אחד בארץ ישראל קשור בעתידו של העם השני החי בארץ ישראל.

אספן של שלום

אֲנִי אַסְפן בִּלתִּי נִלְאֶה שֶׁל שָׁלוֹם
מִיִּשְׁעַיְהוּ בֶּן אָמוֹץ שֶׁבָּא אֶל חַצְרוֹת
עֻזִיָּהוּ יוֹתָם אָחָז וְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה
קִבַּלְתִּי אֶת לֹא יִשָּׁא גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב
וְאִם אֶפְשָׁר שֶׁגַּם לֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.

גַּנְדִּי נָתַן לִי אֶת "אִי הָאַלִּימוּת זֶה הַנֶּשֶׁק שֶׁל הַחֲזָקִים"
לְיָדוֹ בָּאֹסֶף צָרַרְתִּי אֶת מַרְטִין לוּתֶר קִינְג
"כִּי הַבְּחִירָה לְמַעֲשֶׁה הִיא בֵּין אַלִּימוּת לְבֵין אִי-קִיּוּם"
וַאֲנִי בָּחַרְתִּי בַּקִּיּוּם כְּאוֹצָר בְּאָסְפִי.

מֵעֶשְׁרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים בַּבְּרִית הַיְּשָׁנָה
מֵעֶשְׁרִים וְשִׁבְעָה ספָרִים בַּבְּרִית הַחֲדָשָׁה
מִמֵּאָה אַרְבַּע-עֶשְׁרֵה סוּרוֹת בַּקֻּרְאָן
דָּלִיתִי רַק נְבוּאוֹת בְּשׁוֹרוֹת וְאִגְרוֹת
שֶׁמְּכַתְּתוֹת מִלְחָמוֹת לְשָׁלוֹם.

טיק נָהָאת הָאן הִכְנִיס לְאָסְפִי אֶת בּוּדְהָה
שֶׁהָיָה אָדָם כָּמוֹני, בּקֵּש רַק שָׁלוֹם
כְּמוֹ יִרְמְיָהוּ שֶׁבָּא אֵלַי מֵעֲנָתוֹת
וְנָתַן לִי רַק מַחְשְׁבוֹת שָׁלוֹם וְלֹא לְרָעָה¹
וְהוֹסִיף לְאָסְפִי אַחֲרִית וְתִקְוָה
שֶׁעוֹד יִשְׁכְּנוּ בְּכָל חַדְרֵי הַלְּבָבוֹת
וְיָנִיעוּ אֶת עוֹשֶׁה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו
לַעֲשׁוֹת כְּבָר שָׁלוֹם עָלֵינוּ.