חוק לייקן ריילי מאותת לטראמפ: תתמקד במסתננים העבריינים

המחוקקים האמריקנים אולי לא שמו לב, אבל בשבוע שעבר הם ביצעו צעד משמעותי: הם הוכיחו שהרוב הדו-מפלגתי בקונגרס – כולל כמעט כל הרפובליקנים – תומך בחקיקה המתנגדת לדרישתו של דונלד טראמפ לגרש את כל המסתננים. הם מעדיפים במסתננים המבצעים פשעים, מנתח וושינגטון פוסט במערכת המערכת (12.1.25).

הרוב הרפובליקני בבית הנבחרים ודאי יתנגד להגדרה זו, אך "חוק לייקן ריילי" שאישר הבית הוא ברור. הוא מחייב את הממשל לכלוא מסתננים שנתפסים בגניבה או פריצה. במילים אחרות: זהו המיקוד אליו מכוון הקונגרס את ממשל טראמפ.

זה יכול היה להיות חוק מועיל, אלמלא פגמיו הרבים. הוא מאיים על ההליך ההוגן בכך שהוא מחייב לכלוא את המסתננים על בסיס חשד בלבד, ללא שיקול הדעת המסור כיום למשרד להגנת פנים. הוא מעניק לתובעים הכלליים של המדינות כוח חריג לתבוע את הממשל הפדרלי אם אינם מסכימים עם מדיניות ההגירה שלה. עם זאת, 48 צירים דמוקרטים תמכו בו ומספר סנאטורים מהסיעה הודיעו שיתמכו. לתמיכה הזאת יש הסבר פשוט: החוק הגיוני.

לייקן ריילי הייתה סטודנטית לסיעוד באוניברסיטת ג'ורג'יה, אשר נרצחה בפברואר שעבר בידי מסתנן כאשר רצה בקמפוס. הרוצח, חוזה איבארה, הואשם בגניבה מחנות בשנה הקודמת והוצא צו למעצרו משום שלא התייצב בבית המשפט בדצמבר 2023. המקרה גרר זעם מובן על הכישלון בטיפול בהסתננות. אומנם קשה לגרש מסתננים כמותו, כי קשה לאתר אותם וממשלות זרות מסרבות לקבל אותם, אבל יד קשה כלפיהם בהחלט חיונית.

טראמפ אינו זקוק לחוק לייקן ריילי כדי לקדם את מדיניותו. הממשלה כבר יכולה לגרש מסתננים המבצעים פשעים; ממשלי אובמה וביידן עשו זאת. הממשל הנכנס הבטיח להקשיח את המדיניות כלפיהם, ובצדק. אלא שזה עומד בניגוד למה שעשה טראמפ בכהונתו הראשונה: הוא הורה לממשלו לטפל במסתננים בכלל, ובכך למעשה הפחית את העיסוק בפושעים שביניהם.

כדי להשיג את היעדים הנוכחיים בתחום ההגירה, סביר להניח שממשל טראמפ השני ישוב וירחיב את היעדים. "צאר הגבול" שלו, טום הומאן, מתכנן להשתמש בגירוש מהיר של מהגרים שאינם יכולים להוכיח בו במקום שהם שוהים בארה"ב למעלה משנתיים. הממשל גם צפוי ללחוץ על בתי המשפט להגירה לזרז את הטיפול ב-3.6 מיליון המקרים המונחים לפניהם, כך שיותר החלטות גירוש יינתנו בהעדר המסתננים.

לדעת הפוסט, מדאיגה יותר היא כוונתו של טראמפ לבטל את החנינה ההומניטרית שניתנה ליותר מחצי מיליון מהגרים מקובה, האיטי, ונצואלה וניקרגוואה, וליותר מ-800,000 שהורשו להישאר לאחר שהשלימו בדיעבד את הליכי ההגירה. הוא גם רמז שיבטל את מעמד ההגנה הזמני שממשל ביידן הרחיב למיליון מסתננים.

כאשר מגרשים מסתננים, המהירות וההיקף פחות חשובים. גירוש נרחב וחסר אבחנה יפגע הן בתקציב הפדרלי והן במשק האמריקני. הוא יחייב להפריד הורים מילדיהם, יהרוס קהילות וישבש את חייהם של מיליונים. ברור שיש לאבטח את הגבול והבוחרים תומכים במדיניותו הניצית של טראמפ. אבל זה צריך להיות הלקח מחוק לייקן ריילי: הגישה הטובה ביותר היא לקבוע אלו מסתננים מהווים סיכון אמיתי לאמריקנים ולהתמקד בגירוש שלהם.