להציל את צה"ל מגלישה להסתאבות

כואב לי כאזרח במדינת ישראל לקטרג על נורמות שהתקבלו כמובן מאליהן בצבא הגנה לישראל, ומפקדים אינם מגיבים לנוכח נורמות אפופות בגילויים מדאיגים. קשה לראות סרטונים, בהם נראים חיילי צבא הגנה לישראל לבושים במדים חמושים בנשק צה"לי "מדגמנים" בהתלהבות רבה, במעגלי ריקודים ובשירים פריטי הלבשה תחתונה של נשים פלשתיניות, פריטי לבוש שנבזזו במהלך קרבות מבית לבית מבתיהן של אותן נשים ברצועת עזה.

בצדק אנחנו מגנים בכל תוקף מעשים מחליאים ואכזריים, שביצעו ומבצעים ארגוני טרור פלשתינים כדוגמת החמאס. אך מפליא, שמערכת הפיקוד בצבא הגנה לישראל, לא הגיבה כנדרש וכמתחייב לנגע של הסרטונים, שצולמו על-ידי חיילים, הנהנים מגילויי התנהגות לא מוסרית המכתימה את התנהגות חיילי צבא הגנה לישראל. אותם חיילים מקומם לא בצבא הגנה לישראל וגם לא מפקדיהם, שלא הגיבו כמתחייב ממפקדים, שעליהם מוטלת המשימה לשמור על נורמות מוסריות ולא לאבד צלם אדם.

אסור שכתם מוסרי יידבק בצבאנו, וכתמים כאלו מסירים רק על-ידי הוראות פיקודיות והעמדה למשפט חייל הרוקד במדי צה"ל בתוספות פריטי לבוש תחתונה שבזז מארונות הבגדים של נשים שברחו מבתיהם. ריקודי הוללות עם פריטי הלבשה תחתונה של פלשתיניות זו הוללות, שיש בה התבהמות וחייתיות ולא נורמות של הצבא, שלנגד עיניו רק הגנה על המולדת. צבא, בו שירתנו, בו משרתים כיום ילדינו, נכדינו ועוד מעט ישרתו גם הנינים שלנו.

כואב שהעולם רואה את הסרטים האלו, והמראות מאותם סרטים גורמים במדינות לא מעטות להסתייג מישראל שלנו. לצערי, העולם שוכח את ישראל שחוותה בחודש תשרי תשפ"ד, את הטבח האכזרי של מאות יהודים, שריפות וביזות בבתיהם, אונס וחטיפת אנשים מבתיהם ביישובי עוטף עזה. לצערי, העולם מתמכר לסרטים המבחילים, בהם נראים חיילי צבא הגנה לישראל רוקדים ומשמיעים מלים עמוסי תכנים מבזים, שהיה מוטב שלא ישמיעו אותם.

אני יוצא מהנחה, שהייתה הצדקה מבצעית לכל פעולה שבוצעה בימי המלחמה מיום 7 באוקטובר ועד היום. אך מצער אותי, שלפעולה המבצעית המוצדקת, שביצע צה"ל ב-16 חודשי המלחמה, התלוו הסרטונים, בהם יש יותר מדי תמונות המתארות התנהגות מחליאה של חיילינו, שעלו על שרטון של התנהגות לא מוסרית ונוגדת את ערכי צבא הגנה לישראל.

קראתי בדאגה את מאמרה של השופטת בדימוס, נאווה בן אור, בעיתון הארץ מיום 2.2.2025: "אין לטעות, ההתנהגות הבהמית הנצפית בסרטונים המדוברים היא ביזוי מִינִי של אִשָּׁה באשר היא אשה. כל אישה - ישראלית, פלשתינית, יהודייה, נוצרייה או מוסלמית - זכאית להגנה כבודה ועל פרטיותה... רמיסת ערכים אלה לאחר הכניסה לביתה....זוהי חרפה מוסרית היא ראויה לכל גינוי והוקעה".

השופטת בדימוס, נאווה בן-אור, מודאגת מגילויי התנהגות לא מוסרית של צבא הגנה לישראל. לדעתה, זו חרפה מוסרית, ולכן היא מביעה את דאגתה לנוכח העדר תגובה תקיפה מצד המערכת הצבאית. היא מודאגת מגילויי "הַשְׁלָמָה, נרמול ואולי עידוד להתנהגות חמורה אף יותר, העלולה להיות גובלת בקטגוריית מעשיהם של מחבלי החמאס", שלא בחלו במעשים מזוויעים ב-7 באוקטובר, שיש בהם פשיעה מינית בזויה.

כשאני רואה תמונה בסרטון של חייל ישראלי, הרוקד עם ספר תורה בידיו עדוי דגל כחול לבן ומוסיף עדיי טלית ותפילין, אני חש ביזוי של ארון הספרים היהודי ודגלה של מדינת היהודים, במיוחד כשבמהלך הריקוד מנאץ בקללות ובקריאות מוות לכל ילד פלשתיני. אני מודע שחיות אדם חמאסיות שרות אותם שירים וגם מיישמים את תכני השירה רק בחילופי מען, שאת חייו הם מבקשים לקטול באכזריות.

אני מצטרף לדרישה של כבוד השופטת בדימוס נאוה בן-אור - "זה לא מגיע לנו", שיבוצעו מעשים כאלו במיוחד שהם "מעמידים את חיילי צה"ל כולם - לא רק את המעטים פורעי החוק שביניהם - בפני סכנה של הסתבכות משפטית כשהם עוזבים את גבולות המדינה".