"משהו גדול קרה"

הרמטכ"ל לשעבר, רא"ל אביב כוכבי, טוען כי המדיניות הביטחונית שהוביל בעת שכיהן בתפקיד הרמטכ"ל התמקדה בעיקר בהתמודדות עם האיום הצבאי האירני ההולך מתפתח, וביישום במקביל של תפיסת "ההכלה המקסימלית" בזירה הפלשתינית, ובכלל זה ברצועת עזה הנשלטת בידי חמאס.

בהרצאה בארה"ב בכנס של הקהילה היהודית (פורסם בערוץ 12 ב-8 מאי 2024), אמר כוכבי: "אנשים יכולים לשאול 'איך זה שלא עשיתם משהו לגבי עזה?' אנחנו הבנו בצורה מושלמת מה קורה. המתקנים התת-קרקעיים ומספר הרקטות - זה לא בא כהפתעה. אנחנו ידענו הרבה על האויב, אירן הייתה העדיפות העליונה שלנו. אנחנו הכנו את הצבא ל[איום שמגלמת] אירן. אני חייב להודות. אנחנו לא תפסנו את רצועת עזה ואת חמאס כאיום קיומי. האסטרטגיה בשטח הייתה להתמקד באירן ובזירה הצפונית ולעשות כל מה שאפשר כדי להרגיע את הזירות האחרות: יהודה ושומרון ורצועת עזה".

אל"ם עמית סער, לימים תא"ל וראש חטיבת המחקר באגף המודיעין בשבעה באוקטובר 2023, עסק בהרחבה בתפיסת ההכלה המקסימלית בעבודת מחקר שכתב ב-2019 במסגרת המכללה לביטחון לאומי, ואשר אושרה בידי מפקד המכללות דאז, האלוף אמיר ברעם, לימים סגן הרמטכ"ל בשבעה באוקטובר 2023. סער, שניתח את המהלכים שהובילו למלחמה בין ישראל לחמאס בקיץ 2014, טען כי מדיניות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, תרמה לתהליך ההתדרדרות הביטחונית שהובילה למלחמה אשר חמאס לא היה מעוניין בה מלכתחילה.

הוא מציין בהקשר זה התבטאות של נתניהו, שהטיל על חמאס את האחריות לחטיפה ולרצח של שלושה נערים יהודים ולשיגור רקטות לעבר ישראל, ואיים להרחיב את המערכה "ככל שנדרש". לטענת סער, האיום הישיר של נתניהו "להרחיב את המערכה" והחלטתו לתקוף ב-7 ביולי 2014 פתח של מנהרה חודרת מרצועת עזה לשטח ישראל (שבעה אנשי חמאס נהרגו בתקיפה), אשר על-פי מידע מודיעיני חמאס תכנן לעשות בה שימוש לביצוע פיגוע טרור, הביאו ל"הסלמה משמעותית של ירי הרקטות, ובכך נסללה הדרך למבצע צוק איתן.

משתמע מדברים אלה, כי סער סבר, שהדרג המדיני נהג בדרך בלתי אחראית שהובילה למלחמה שניתן היה להימנע ממנה לו מקבלי ההחלטות היו דבקים בעקרונות מדיניות ההכלה המקסימלית, העשויה לנטרל את מסלול ההסלמה הביטחונית. סער ציין, כי "הרתעה בסיסית ומתמשכת תסייע להפחית את המוטיבציה של האויב לקחת סיכונים", ולצד זאת הדגיש, כי "משעה ששני צדדים נמצאים במסלול של הסלמה לא מתוכננת עלולים הניסיונות לחזק את ההרתעה להוביל לתופעה הפוכה: העצמת דילמת הביטחון וזירוז ההסלמה".

עוד כתב סער בעניין זה: "מובן, שסוגיית היכולות הצבאיות קשורה לאיכות המודיעין ולאופי הטכנולוגיה, אך בהקשר של תופעת ההסלמה הלא מתוכננת השאיפה צריכה להיות להתמקד ביכולות ובתוכניות שיהיו כמה שפחות רגישות למצב השגרה של האויב, וכך יצמצמו את אפקט ה-it lose or it Use ויאפשרו גמישּות רבה יותר בהפעלה (גם על חשבון הפתעה) - זאת כדי לייצר מרחב הכלה למיצוי הפוטנציאל למניעת הסלמה לא מתוכננת".

מדבריו של סער משתמע, כי קיימת חשיבות עליונה לדבוק ביישום מדיניות של הכלה מקסימלית שתכליתה למנוע הסלמה לא מתוכננת "גם על חשבון הפתעה". כלומר, כך משתמע, הפתעה במישור הצבאי על-ידי האויב, העשויה לבא לידי ביטוי במתקפה נגד ישראל, בדומה למתקפה שתכנן חמאס באמצעות המנהרה החודרת מרצועת עזה, ואשר סוכלה בתקיפת חיל-האוויר על-פי הנחיית הממשלה.

בשעה ארבע וחצי לפנות בוקר, שעתיים לפני תחילת מתקפת שבעה באוקטובר, שוחח ראש אגף המבצעים, האלוף עודד בסיוק עם ראש חטיבת המחקר תא"ל עמיר סער. ב"סיכום ראש אמ"ץ" בתום שיחה זו, ולאחר ששוחח גם עם סגן ראש השב"כ, מפקד פיקוד הדרום האלוף עודד בסיוק, וראש חטיבת המבצעים, תא"ל שלומי בינדר, ציין בדיוק שלושה תרחישים אפשריים העולים מהמידע המודיעיני: תרגיל כוננות של חמאס, הגברת ערנות על-ידי חמאס מחשש לפעולה ישראלית ואפשרות לתקיפה של חמאס במתווה של "פשיטה, חטיפה, פיגוע חריג, ירי רקטי, חדירה אווירית כלשהי וכו’". הווה אומר, באותה עת המידע ההתרעתי שהתקבל לא היה מספיק בראיית ראש חטיבת המחקר תא"ל עמית סער כדי להוציא התרעה כלשהי לדרג המדיני ולכוחות בשטח.

האם מקבלי ההחלטות במטכ"ל באותן שעות יישמו את תפיסת ההכלה המקסימלית עליה דיבר הרמטכ"ל לשעבר רא"ל אביב כוכבי, ואשר בה עסק בהרחבה תא"ל עמית סער בעבודת המחקר שכתב עבור המכללה לביטחון לאומי? האם מקבלי ההחלטות במטכ"ל סברו שהדרג המדיני עשוי לנהוג במדיניות בלתי אחראית אם יעודכן במידע ההתרעתי, ובדומה לאירועים ביולי 2014, מדיניותו עשויה להוביל להסלמה בלתי מבוקרת ולמלחמה כוללת? האם מקבלי ההחלטות במטכ"ל סברו, כי יש לדבוק במדיניות ההכלה המקסימלית "גם על חשבון הפתעה"? כלומר, האם המחיר של התמודדות עם מתקפת פתע של חמאס, בתרחיש בו קריאת תמונת המודיעין תתברר כשגויה, נתפס באותן שעות כסביר במסגרת מדיניות ההכלה המקסימלית?

בראיון לעמרי אסנהיים ששודר ב-12 בינואר 2025 בערוץ 11, תא"ל עמית סער, עסק בהיבטים הקשורים להערכת המודיעין בשעות שקדמו למתקפת שבעה באוקטובר. תא"ל עמית סער אמר בראיון זה, כי בשבעה באוקטובר לפנות בוקר "בגדול הדבר המרכזי שאני מבין, זה שאני לא מבין", ורק לאחר מטחי הרקטות ששוגרו לעבר ישראל בשש וחצי בבוקר "הנקודות הקטנות האלה שהיו לך בלילה פתאום התחברו לאיזו תמונה מאוד מפחידה בבת אחת". לדבריו, הוא הבין "מיד" לאחר שיגור הרקטות ש"משהו גדול קרה".