משימת גישור

לפני כשלושה חודשים יצאנו - תא"ל (מיל.) דדי שמחי ואני - למשימה שהגדרנו לעצמנו: לנסות לעזור למערכת הפוליטית לגשר על פערים קשים הגורמים לשסע ופילוג בקרב החברה הישראלית. התגייסנו כדי לתווך ניסיון לפשרה סביב החוק המגדיר את הוועדה למינוי שופטים בישראל. במקביל, המהלך המדובר כלל גם את הסדרת היחסים בין הממשלה לבין בית המשפט העליון ובנוסף, הפסקת תהליכי חקיקה מהותיים השנויים במחלוקת, שהיו הגורמים לסערה הציבורית הגדולה במדינת ישראל בשנת 2023 וגרמו לקרע נוראי בחברה הישראלית, לשסע ולשנאת אחים חסרי תקדים. תהליכי חקיקה אלה אמורים היו להיפסק עד להקמת ממשלה חדשה בישראל וגם אז, להתחדש רק בהתבסס על דיון ציבורי רחב ומעמיק ובחתירה להסכמות רחבות.

בעזרתם של רבים וטובים הצלחנו לשפר באופן משמעותי את טיוטת החוק המקורית, אבל לצערנו לא הצלחנו לגשר בין הצדדים השונים של המפה הפוליטית בישראל. למרות שקיבלנו תמיכה ציבורית רחבה ומרגשת, על-אף העובדה שאינספור אזרחים מכל קצוות הקשת הפוליטית פנו אלינו בכל דרך אפשרית שנמשיך בנסיונות הגישור והפיוס ולמרות הרצון הטוב של חברי כנסת ממפלגות הקואליציה והאופוזיציה, המערכת הפוליטית בישראל של היום איננה משקפת את רצון העם לאחדות ולריפוי שכולנו כל כך זקוקים להם אחרי אסון ה-7.10 והמלחמה שטרם הסתיימה.

לכן, אני מסיר היום את תמיכתי בתהליך החקיקה בנושא הוועדה למינוי שופטים, אותו מובילים שר המשפטים ויו"ר וועדת החוקה בכנסת. אני קורא לשר המשפטים יריב לוין וליו"ר וועדת חוקה ח"כ שמחה רוטמן לעצור מייד את החקיקה הזו ולעצור גם כל חקיקה אחרת הנוגעת בחוקי יסוד או שיש לה משמעות מהותית לגבי מבנה הדמוקרטיה הישראלית.

בעת הזו כולנו, כל אזרחי ישראל ובמיוחד המנהיגים שלנו, צריכים להתמקד בהחזרת החטופים הביתה, בהשמדת חמאס, בהסרת האיום הביטחוני על מדינת ישראל בחזיתות השונות, בהחזרת אמון הציבור בכוחות הביטחון ובמוסדות המדינה, בתחקור המחדל שהוביל לאסון הנורא ובהסקת מסקנות לתיקון בכל הדרגים שנגעו במחדל הזה, בריפוי הפצועים בגוף ובנפש, בהקניית שקט נפשי לכל מי שנגרם להם סבל כבד בעקבות המלחמה הזו, בחיבור החברה הישראלית כולה סביב מטרות משותפות ותקווה לעתיד טוב יותר.

זו איננה העת למריבות ולפילוג המתמשך. זו העת לחיבורים ואיחוי הקרעים בעם. אני קורא לממשלת ישראל והעומד בראשה לעסוק אך ורק במה שמחבר אותנו ולא במה שמפלג בינינו. אני קורא לשר המשפטים ולחברי הקואליציה להפסיק מיידית את החרם על נשיא בית המשפט העליון, לעצור את המתקפה על היועצת המשפטית לממשלה וההשתלחויות הלא ראויות בשומרת הסף האמיצה הזו ולחזור לפסים של ממלכתיות ואחדות העם. כולנו מחפשים עכשיו מנהיגות ערכית מאחדת ולא מנהיגים שמפלגים בינינו ובתוכנו. אני קורא גם למנהיגי האופוזיציה למצוא את הדרכים הראויות לאחד בין חלקיה השונים של החברה הישראלית. זוהי העת למנהיגות מבוססת ערכים ודוגמה אישית, זה הזמן למנהיגים המכירים בגודל השעה.

האחדות בין כולנו תהיה התשובה המנצחת לחלאות האדם שקמו עלינו להשמידנו ב 7.10. במקביל לניצחון צבאי והשמדת יכולותיהם של אויבינו, אנחנו חייבים לנצח בכל הכוח את מה שמפלג אותנו ואת הגורמים השונים שפוגעים באחדותנו. זוהי אחריותם של מנהיגינו, אבל זוהי גם האחריות האישית של כל אחת ואחד מאתנו.

אני רוצה להודות לכל מי שצעדו איתנו, עם דדי ואתי, בדרך הקשה וכפויית הטובה של הניסיון למצוא חיבורים וגשרים במקום בו פשרה נחשבת מילת גנאי והסכמות נועדו לחלשים בלבד. תודה מכל הלב לאחי ורעי, שותפי לדרך החתחתים הזו, תא"ל (מיל.) דדי שמחי, שספג גם הוא לא מעט ביקורות, עלבונות וביקורת נוקבת, לעיתים רבות מאוד לא הוגנת, מכל צידי המפה הפוליטית.

דדי ואני ספגנו ב 7.10 את המכה הקשה והכואבת ביותר שיכול אדם לספוג, אבל המשותף לנו הוא שהמכה הזו רק חיזקה בנו את ההכרה שאנחנו כל כך אוהבים את המדינה שלנו ואנחנו מוכנים לעשות למענה כל דבר שבגדר יכולותינו כדי לתקן, כדי לרפות את הפצע הגדול, כדי להפוך אותה למקום טוב יותר עבור הילדים שלנו, שעדיין כאן איתנו. יש בינינו מחלוקות פוליטיות כאלו ואחרות, אבל אנחנו יודעים בוודאות מהם סדרי העדיפות, מה מגדיר אותנו כבני אדם וכאזרחי המדינה ומהן הסיבות בגללן אנחנו קודם כל חברים ורק אחר כך כל דבר אחר.

תם ולא נשלם. המשימה שלנו עדיין בעינה: לתקן, לחבר, לאחד, ליצור מקום טוב ובטוח עבור כולנו, כל אזרחי ישראל ועבור הילדים שלנו. אנחנו נמשיך לפעול ביחד לכבודם של כל הגיבורות והגיבורים שאיבדנו במלחמה הזו, לכבודם של אהובינו גיא שמחי וירון אורי שי, על-מנת שנהיה ראויים לזכרם.