נזק תדמיתי

לרוץ להצטלם בשבת עם נועה ארגמני שחולצה במבצע הירואי היה לו זמן. להצטלם לסרטון אידיוטי, שקרי לחלוטין ומוציא את דיבתה של הארץ הזו על ה'דיפסטייט' הישראלי היה לו זמן - להתאפר, להסתרק, לערוך חזרות ולהצטלם. אבל להרים טלפון, לנחם, אולי אפילו לבקש סליחה, שלא לדבר על להיפגש, עם בני משפחתם של תמר קדם סימן טוב וג'וני בעלה, ושל ילדיהם שחר, ארבל ועומר, שנרצחו בביתם באכזריות אין קץ ב 7.10? לזה לא היה לו זמן, לבנימין נתניהו. אולי כי הוא פחדן עלוב, אולי היועצים המוכשרים הסבירו שזה יזיק לתדמית של מר ביטחון בעיני עצמו, אולי סתם לא אכפת לו. ואולי הכל ביחד.

אני מאמין שבאמת לא אכפת לו. הם כבר לא יבחרו בו יותר, לא מי שנרצחו ולא בני המשפחה שלהם, שישאו את הכאב הנורא הזה במשך כל ימי חייהם. אז עדיף להשקיע בתדמית המנהיג החזק, בלזרוע פילוג ושנאת אחים, בלהתנכל לשומרי הסף. עדיף לעשות הכל, רק לא לקחת אחריות, לא להיקשר לאסון באופן אישי ולא להתקשר לבני משפחות סימן טוב וקדם. כי יש דברים חשובים יותר, כי לא באמת אכפת לו, כי הם כבר אינם, אבל אתם - הבוחרים שלו - אתם כאן ואתם הרבה יותר חשובים מהמתים שמישהו אחר כבר יואשם בהירצחם. רק לא הוא.

תזכרו את זה בפעם הבאה שתישאלו בסקר עבור מי תבחרו, או לכשיגיע מתישהו יום הבוחר. ואז, הכירו לו תודה. הוא העדיף להתמקד בכם ולא לבזבז זמן על מילות נחמה או התנצלות בפני קרוביהם של משפחה שלמה שנרצחה ביום ההוא.

(גילוי נאות: תמר סימן טוב קדם הייתה נכדתה של גילה - פופה - קדם, המטפלת שלי בקיבוץ עין השלושה. זה אולי עושה את הבוז שלי אל האיש הזה ממש אישי, אבל לא פחות מוצדק.)