אין קצה לדרך, רק מלחמה

0629 // נכון לרגעים אלה, על-פי הנגלה לעין, המלחמה חוזרת, ההכנות בעיצומן. אין ניצחון בקצה הדרך ואין קצה לדרך. רק מלחמה. בכך היא הופכת מול עינינו, למטרה עצמה. זו מלחמת שולל לכל דבר וענין. 'תמרון' קוראים לה, עוד 'תמרון', 'התמרון האחרון'. הפעם זה 'תמרון' קואליציוני. גם תגובת-נגד למשחקי השלום של טרמפ עם סעודיה וסוריה וקטר ואירן, ממש שיבוש מערכות. כן, גם הקונספציה המדינית קרסה לאיטה כל השבוע, נתניהו-טרמפ, נתניהו-אמריקה. היא השלימה את קריסתה עם טיסתו של טרמפ בחזרה לארה"ב, וההכנות כאן לקראת היציאה למלחמה שוב, מחדש. לא מצאתי שיקול ביטחוני ראוי מאחורי ההחלטה, רק מילים ותאורים שלמדנו 580 יום ולילה, ל'זרז' את חמס, ל'לחוץ', ל'רסק' ל'השמיד'. היקף ההרג מוטרף, וחיי החטופים במנהרות בסכנה גדולה. לא נרשמה מטרה מעשית ל'תמרון', חוץ מכיבוש שטח והתמקמות בו לאורך זמן. זו אותה אסטרטגיה חלולה מבית מדרשם של מאמיני 'ברוך הגבר' ו'תורת המלך', יהודי הגזע וקנאי גינזבורג. וזו גם הדרך למצדה, למדנו. אבל אנחנו צריכים להוציא לחופשי את צנגאוקר ואת מירן ואת קוניו ואת אהל, בין היתר, בין 20 ל-24 חטופים חיים ו-35 חללים. זו המטרה. וגם היום, היא בידי הציבור. רק הציבור, במלוא כוחו, יוכל לחייב את ממשלתו להצלת האחים והאחיות.