אינני זוכר

ראש ממשלה לא יכול להרשות לעצמו לומר: "אינני זוכר". במערכת דמוקרטית, ראש ממשלה נושא באחריות הגבוהה ביותר - ביטחונית, כלכלית, מוסרית ומשפטית. כשהוא מדבר, הוא מדבר בשם כולנו. וכשהוא נשאל שאלות נוקבות, הוא אינו רשאי להתכנס אל תוך שיכחה נוחה. "אינני זוכר" איננה רק התחמקות, זו פגיעה באמון הציבור, ובמהות תפקידו.

ייתכן שאם היה זה אדם פרטי היה אפשר לגלות הבנה. גם שרים, פקידים, ואפילו עדים בבית משפט רשאים לעיתים להשיב כי זיכרונם מטשטש. אך לא כך ראש ממשלה. עליו לדעת, לזכור, ולשאת באחריות. זו לא פריבילגיה, זו חובתו. שיכחה, כאשר היא נוחה, נעשית כלי שליטה: היא מוחקת אחריות, מעלימה החלטות ומטשטשת עקבות.

המשפט "אינני זוכר" חזר לאחרונה יותר מדי פעמים מעל דוכן העדים, במסיבות עיתונאים ובהצהרות רשמיות. אך בכל פעם שנאמר, הוא רוקן את תפקיד ראש הממשלה ממשמעותו. כי ראש ממשלה שאינו זוכר, לא יכול לתכנן, לא יכול להפיק לקחים ולא יכול להנהיג.

העם לא שוכח. הורים שכולים לא שוכחים את ילדיהם. את שדות הקרב והמלחמות, את מחירי הדלק, את יוקר המחיה ודברים רבים נוספים כולם זוכרים. רק הוא, כך נטען, לא. ובסופו של דבר, זו לא רק השאלה מה שכח. אלא למה שכח, ואולי מה ביקש להסתיר. אם אכן אינך זוכר, אדוני ראש הממשלה, אולי הגיע הזמן להעביר את המושכות למי שזוכר, שמסוגל לשאת בעול, ולא מתחמק ממנו. כי הנהגה אמיתית מתחילה בזיכרון, ונבחנת באחריות.