תקשורת עם האויב

"יש חשיבות מיוחדת לקיים תקשורת, ישירה או עקיפה, עם האויב"

אל"ם עמית סער, לימים תא"ל וראש חטיבת המחקר באגף המודיעין, פרסם מאמר מקיף שכותרתו "כיצד מתחילה מלחמה שאיש לא רוצה בה: בירור תופעת ההסלמה הלא מתוכננת". המחקר פורסם מטעם מרכז המחקר של המכללה לביטחון לאומי, גיליון 24, מרס 2019. להלן הפרק "הפנמה, בהירות וערוצי תקשורת - תובנות למקבלי ההחלטות" בעמודים 61-60:

התובנה המעשית למקבלי ההחלטות קשורה למצב תודעתי: כאשר פועלים בסביבה המועדת להסלמה לא מתוכננת'" - כמו הזירה העזתית ובמידת-מה הלבנונית כיום - יש להחליף את העדשות שבאמצעותן בוחנים את המציאות:

א. יש לבצע ניתוח של תרחישי הידרדרות אפשריים, מקבלי ההחלטות צריכים לדרוש מן הגורמים המקצועיים לא רק ניתוח של כוונות האויב או של התגובות הצפויות שלו למהלכיהם, אלא ניסיון לצייר תרחיש כולל של ההתפתחויות (ראו בהמשך על התובנות של גורמי המודיעין). התרחיש הזה צריך לעסוק לא רק בהיבטים הצבאיים אלא גם בהיבטים המדיניים, החברתיים, הכלכליים והתקשורתיים. יתרה מזו, הדיאלוג בין הגורמים המקצועיים למקבלי ההחלטות לא יכול להיות במתכונת של נותן שירות ולקוח, שכן למקבלי ההחלטות עצמם יש ידע ייחודי ומשמעותי על המערכת הפוליטית, התקשורת, הציבור והמערכת המדינית שאותו חייבים לשקלל בתרחישי ההתפתחות האפשריים.

ב. יש להיות מודעים לפרדוקס ההרתעה. מקבלי ההחלטות בישראל מייחסים חשיבות גבוהה, ובצדק, לסוגיית ההרתעה. התערערות המצב הביטחוני למשל, ירי סוררים מרצועת עזה, או ירי תלול מסלול מרמת הגולן, מעוררים מייד את השאלה האם ההרתעה נשחקת, ובעקבותיה צצות התבטאויות או ננקטים מהלכים שתכליתם שיקום ההרתעה. עם זאת, מהעבודה עולה שבמצבים של הסלמה לא מתוכננת תוחלת ההרתעה היא מוגבלת. מכיוון שהאויב לא תכנן הסלמה, קשה להרתיע אותו מפניה. כמובן שהרתעה בסיסית ומתמשכת תסייע להפחית את המוטיבציה של האויב לקחת סיכונים, אך משעה ששני צדדים נמצאים במסלול של הסלמה לא מתוכננת עלולים הניסיונות לחזק את ההרתעה להוביל לתופעה הפוכה: העצמת דילמת הביטחון וזירוז ההסלמה.

ג. בהירות וערוצי תקשורת. בסביבה המועדת להסלמה לא מתוכננת יש חשיבות מיוחדת לבהירות אסטרטגית וליכולת לקיים תקשורת, ישירה או עקיפה, עם האויב. אולם בהירות בנוגע לכוונות, לפעולות ולספי ההסלמה עשויה להיתפס כפוגעת בהרתעה ובעקרונות החשאיות, העמימות, והתחבולה. עם זאת, אם המטרה היא להימנע מהסלמה בלתי מתוכננת, אזי שקיפות יכולה לצמצם את דילמת הביטחון, לפוגג במעט את ערפל הקרב, ובכך להפחית את הסיכוי להסלמה כזאת. יש לציין, כי בהירות יכולה להיווצר רק בתנאי שיש ערוצי תקשורת, מגוונים ואמינים, בין הצדדים. בין שהערוצים האלה ישירים. ובין שהם מנוהלים באמצעות צד שלישי, שני הצדדים חייבים לראות בהם צינור יעיל להעברת מסרים. חשוב שיהיו כמה ערוצי תקשורת - כדי להגביר את הסבירות להעברת המסר הרצוי, וחשוב שהם יתנהלו בכמה רמות שונות. [למשל, ברמה הטקטית וברמה הפוליטית). [סימוכין2]

"הגורם במסמך קציני המודיעין [ביחידה 8200] שנחשף בווינט הינו "גורם מדינתי"

ב-13 בינואר 2025, מסר נטעאל בנדל מידיעות אחרונות, כי "הותר לפרסום שהגורם במסמך קציני המודיעין [ביחידה 8200] שנחשף בווינט הינו "גורם מדינתי", כלומר מדינה שלפי הקצינים הייתה מעורבת בשבעה באוקטובר. מנוסח הדברים וההקשר עולה, כי מדובר במצרים. [סימוכין3]

"ראש השב"כ לא דיבר עם ראש המודיעין המצרי עבאס כאמל"

חבר הכנסת, טלי גוטליב, ציינה כי במכתב ששלח אליה ב-20 בפברואר 2025, ראש השב"כ, רונן בר, מסר את הפרטים הבאים בהקשר לשעות שקדמו למתקפת שבעה באוקטובר 2023 ("מבול אל-אקצה"):

1. לא הייתה הקפצה של צוות טקילה בשעה 03:30 בבוקר (צוות "טֵקילה" הוא צוות התערבות מהירה משותף לימ"מ - משטרת ישראל ולשירות הביטחון הכללי שמטרתו לתת מענה מהיר לפיגועי טרור).

2. ראש השב"כ שוחח עם הרמטכ"ל, רא"ל הרצי הלוי, רק בשעה 06:29 בבוקר.

3. ראש השב"כ לא דיבר עם ראש המודיעין המצרי עבאס כאמל. [סימוכין4]

דיווח בבוקר 7 באוקטובר 2023: מצרים מתנערת מאחריות כלשהי למתקפת "מבול אל-אקצה"

כשמונה שעות לאחר תחילת מתקפת "מבול אל-אקצה", סוכנות הידיעות הפלשתינית "אל-קודס" (شبكة القدس الإخبارية), המתוארת כמזוהה עם חמאס, פרסמה את הדיווחים הבאים (שעון ישראל):

14:08 - המתווך המצרי מודיע לחמאס ולג’יהאד האיסלאמי: לא נישא באחריות כלשהי בנוגע למה שקרה. עליכם לקבל את האחריות [לכך]. Mosab Mohammed

14:10 - [דיווח] דחוף: ההתנגדות [חמאס] שלחה מסרים לכיבוש באמצעות המתווך המצרי עם האויב, ולפיהם מוקצות לו שעתיים לפנות את העיר אשקלון, ואם לא כן הוא יראה דבר שלא יאהב בתולדות ימיו. [סימוכין5]