הצורך במינוף הניצחון במערכת "עם כלביא" באמצעות "לוחמה רכה"

ההישג הצבאי חסר התקדים במבצע "עם כלביא" ייחרת במקום של כבוד בהיסטוריה של מלחמות ישראל מאז כינונה. על-אף זאת, קשה להשתחרר מן הרושם של "תם ולא נשלם", כאשר כניסתה לתוקף של הפסקת האש עם אירן קטעה מומנטום של תקיפות אוויריות עצימות ישראליות נגד יעדי צבא וממשל במרחב טהרן ואף מעבר לו, זאת בהינתן חופש הפעולה הבלתי מוגבל ממנו נהנו מטוסי חיל-האוויר הישראלי בזירה זו.

יוזכר כי בשלהי המערכה "השתעשעו" קברניטים ישראלים ברעיון לסיכולו של האייתוללה עלי חמינאי, המנהיג העליון של אירן, ובכך לחתור להפלת המשטר הפנאטי בטהרן ולהחלפתו בשלטון פרגמטי. משאת נפש זו לא קודמה באמצעים קינטיים, גם אם עצם אזכורה בכלי התקשורת די היה בו כדי להעלים את חמינאי למשך כל תקופת המערכה, אל מעמקי האדמה בבונקר סודי וממוגן היטב.

אין תמה שבכירים באירן אינם חוסכים שבט לשונם בתיאור הפסקת האש עם ישראל כ"ניצחון מפואר" של אירן, ומזהירים כי הפרת הפסקת האש תגרור תגובה בלתי מרוסנת כלפי ישראל. בהקשר זה מציגה התעמולה האירנית את המעורבות האמריקנית בלחימה כצעד שנועד להציל את ישראל מתבוסה. במצב עניינים זה, בפרט כאשר הפסקת האש עודנה שברירית, שומה על מקבלי ההחלטות בישראל לתת דעתם לצורך המובהק באימוץ אסטרטגיה של "לוחמה רכה" נגד אירן, כהמשכה של הלחימה הצבאית, באמצעים אחרים.

במסגרת זו, מן הדין שיינתן ביטוי למבצעי לוחמה פסיכולוגית, שמטרתם להשפיע על התפיסות, המורל וקבלת ההחלטות של המשטר האירני ותיעול האוכלוסייה האזרחית לאפיקים שיש בהם כדי לשרת את האינטרסים האסטרטגיים של ישראל. סביר להניח כי חלק הארי של אוכלוסיית אירן מודע לתוצאות הריאליות של מערכת "עם כלביא" ואינו "קונה" את סיפורי הגבורה המדומיינים של משמרות המהפכה. לפיכך תתבקש חשיבה אסטרטגית ישראלית אשר תפעל לניצול נקודות תורפה קריטיות באירן, כפועל יוצא של תוצאות המערכה האחרונה.

המטרה האולטימטיבית בהקשר זה תהיה להחליש את לכידות המשטר בטהרן, לערער את הלגיטימציה שלו ולעודד מחאה פנימית, זאת מבלי לעורר חלילה, אפקט של "התכנסות סביב הדגל" שעלול לחזק את הנרטיב הדתי-פנאטי של הרפובליקה האיסלאמית. קווי המתאר של אסטרטגיה זו יתמקדו בניצול נקודות התורפה הפנימיות של המשטר, מחד-גיסא, ומינוף עליונותה הצבאית המוכחת של ישראל, מאידך-גיסא. חיוני שהמסרים הבולטים בהקשר זה יכוונו לאמפליפיקציה של הכישלונות הצבאיים של המשטר בדגש ל:

• סיכול ממוקד של מפקדים בכירים במשמרות המהפכה (למשל, חוסיין סלאמי, מוחמד בגרי) ומדעני גרעין בולטים.

• הרס חלק ניכר ממערכות ההגנה האוויריות של אירן.

• פגיעה קשה באתרים הגרעיניים בנתאנז ובאספהאן ובכור הפלוטוניום ב-אראק. התקיפות האמריקניות (ב-22 ביוני) כוונו באופן ממוקד לפורדו, אספהאן ונתאנז, ופגעו באופן אנוש בתשתית הגרעינית של אירן.

• פגיעה במערך טילי הקרקע/קרקע: המערכה הצבאית הישראלית גרעה יותר מ-50% מארסנל משגרי הטילים של אירן, עובדה אשר תגביל משמעותית את יכולת התקיפה כנגד ישראל.

• התפוררות ציר ההתנגדות של אירן ובידודה בקונטקסט האזורי. חיזבאללה וחמאס קרסו צבאית ומשטר אסד בסוריה הופל.

לצד העובדות שתוארו לעיל, יש מקום להטמעה בתודעת הציבור האירני את המסר בדבר חדירותן של מערכות ההגנה האווירית האירניות, והכיסוי המודיעיני הדרמטי של ישראל באירן, באופן ההופך אותה לחשופה לחלוטין. הנחת העבודה הרציונלית בהקשר זה גורסת כי רוב רובה של האוכלוסייה האירנית מתנגד למשטר הפנאטי בטהרן, ומתוסכל מהעדפותיו של המשטר להפנות משאבי עתק למימון פרויקט הגרעין, לצד מימון שלוחיה של אירן, כל זאת על חשבון רווחת האזרחים. לפיכך, מתקיימת היתכנות להגברת הסנטימנט האנטי-משטרי תוך ניצול מעמדה האזורי המוחלש של אירן, ומתן הד דינמי לפעילות האופוזיציה למשטר הפועלת בחו"ל.

צוות מומחים ייעודי

מטרה מרכזית נוספת תכוון לניצול מחלוקות פנימיות וסדקים בקרב האליטות של הצבא ושל משמרות המהפכה, וזריעת חוסר אמון בינם לבין האליטות הדתיות. מאמץ בכיוון זה יוכל להיות מושג הן על-ידי עידוד עריקות והן על-ידי תקיעת טריז בין האוכלוסייה האזרחית לבין אותן אליטות. על פני הדברים נראה כי מתקיימים תנאים אופטימליים להצלחת מבצעי לוחמה פסיכולוגית במישור זה, בין השאר נוכח "חילופי הדורות" בהנהגת משמרות המהפכה אשר שיבשו במידה רבה את שרשרת הפיקוד הסדורה של משמרות המהפכה, ויצרו הזדמנויות לנצל מינויים של מחליפים בלתי מנוסים ופחות מחויבים למנהיג העליון.

שימוש מושכל במגוון אמצעים, גלויים וחשאיים כאחד, בעגה המקצועית, מבצעי ל"פ "לבנה", "אפורה" ו"שחורה", יגלמו פוטנציאל השפעה מצטבר ויותירו חותם במציאות היום-יומית באירן. ניצול מיטבי של רשתות חברתיות, שידורי רדיו אינטרנטיים בשפה הפרסית, הפצת אשגרים התובעים שקיפות מצד ההנהגה הדתית, הדלפות מבוקרות של מידע בדבר שחיתויות של אישים בכירים, שימוש בשיטות פיתוי מתוחכמות וכמובן מבצעי סייבר התקפיים סלקטיביים; הנזכר לעיל מייצג רעיונות קלאסיים שכוחם יפה לניצול מושכל דווקא בתקופה השברירית בעקבות הכרזת הפסקת האש בין ישראל לבין אירן.

מן הראוי אפוא, שיוקם, ללא דיחוי, במסגרת מערכת הביטחון הישראלית צוות מומחים ייעודי שיתמקד בתכנון והוצאה אל הפועל של מבצעי "לוחמה רכה" מול אירן, לתכלית של ערעור נוסף של המשטר בטהרן. תמהיל של פעילויות מתמשכות במישור זה יותיר קרוב לוודאי חותם בשדרות הציבור באירן ועשוי לחלחל גם למסדרונות המשטר. זוהי העת להמשך המערכה באמצעים מושכלים אחרים, באופן שלא ייתפס כהפרה של הפסקת האש, הגם שטמון בכך סוג של "מכפיל כוח" לכל דבר ועניין.