מאות קילומטרים של מנהרות

ב-27 במאי 2021, פרסם אתר דובר צה"ל כתבה העוסקת בהישגי אגף המודיעין במבצע "שומר החומות", סבב הלחימה עם חמאס במאי 2021 המכונה על-ידי חמאס "חֶרֶב אל-קודס".

כותרת עליונה: בינה מלאכותית ומאות מטרות איכות:

כותרת ראשית: כך חשפו באמ"ן מאות קילומטרים של מנהרות "המטרו" של חמאס

כותרת משנה: מתחת לאף של ארגוני הטרור בעזה, הצליחו אנשי המודיעין למפות את מנהרות ה"מטרו" הסבוכות - הפרויקט החשוב ביותר של החמאס. שבוע אחרי סיום מבצע "שומר החומות", אמ"ן חושפים - שיטות בינה מלאכותית שעיצבו את תמונת המודיעין, בסיס שמגלה משגרי טילים רגע לפני הירי, והדרך בה פיצחו את "תעלומת המנהרות". כל הפרטים.

מאת: שקד כהן, מערכת אתר צה"ל

תאריך: 27.05.21

גוף הכתבה:

סדרת תקיפות שסיפקה הצלחה משמעותית במיוחד לצה"ל, והישג אסטרטגי ארוך טוווח במהלך מבצע "שומר החומות", היא התקיפה של מערכת המנהרות של חמאס ברצועה - "המטרו". מאחורי לילות הלחימה המורכבים עומדות שנים רבות של מחקר מודיעיני, איסוף ממוקד ובנייה של תוואי שטח תת-קרקעי של מאות קילומטר, פיסה אחרי פיסה. אז איך נרקמה הפעולה המורכבת ביותר ב"שומר החומות"?

תוכנית התת-קרקע של חמאס העסיקה את אמ"ן מהרגע שהתגלתה. לאורך השנים השתמשו באגף באמצעים טקטיים מגוונים במטרה לייצר יכולת מודיעין גאוגרפי בתוואי השטח המורכב הזה. התוצאה - תמונה המשלבת מודיעין קלאסי של מטרות, בכירים ויעדים, יחד עם מיפוי גאוגרפי הכולל את המנהרות.

בשלב הראשון כלל יחידות אמ"ן עסקו באיסוף מודיעיני מאסיבי. כמויות המידע העצומות עובדו בעזרת פיתוחים טכנולוגיים, ושימוש ב-Big data. בדרך מתקדמת זו, כלל האמצעים וכמויות המידע האסטרונומיות אוחדו לכדי תמונה אחת ברורה.

כשהושגה התשתית למיפוי "המטרו", התמקדו אנשי המודיעין ביצירת "מפות" כפולות לרצועת עזה: העל-קרקע והתת-קרקע. ביחידה 9900 עיגנו את השטחים הרלוונטיים באמצעות טכנולוגיות בינה מלאכותית - אפליקציות המאפשרות ניתוחן ויזואלי דרך רחפנים, גיחות צילום וסנסורים ייעודיים. בזמן אמת ולאורך שנים, עקבו אחר השינויים בשטח, ביניהם - כל התקדמות בתוכנית המנהור של חמאס.

במהלך המבצע השתמשו בטכנולוגיה זו גם כדי לזהות מטרות תמ"ס (עמדות שיגור, מטל"רים ועוד) ולהשמיד אותן בזמן אמת. כבר בימי הלחימה הראשונים הושמדו מאות מטרות כאלה, חצי מהן בזכות הבינה המלאכותית, ושיטות העבודה ששוכללו תוך כדי תנועה.

לאחר תכנון התקיפה, אנשי המודיעין סיפקו תמונה רלוונטית בזמן אמת והוציאו את הסיכול המסיבי לפועל עם הכוחות בשטח, בין השאר בעזרת מערכות בינה מלאכותית שפותחו על-ידי 8200:

"האלכימאי", מערכת המספקת תמונה ויזואלית דינמית ומתעדכנת של הגבול, ישירות למ"מ בשטח - שמקבל אותה ישירות לטאבלט. במקרים רבים, מספרים באגף, המערכת הובילה לסיכול נסיונות פגיעה בעורף.

"הבשורה", מערכת המספקת לחוקרי המטרות בפיקוד או באוגדה המלצות למטרות איכות בזמן הלחימה.

"פיצוח ה'מטרו', היכולת שלנו למפות את התת-קרקע כדי לקחת מארגון הטרור את הממד המרכזי שלו הוא שינוי אסטרטגי", מספר גורם בכיר באמ"ן, "עבודה של שנים, חשיבה מחוץ לקופסה והיתוך של כל עוצמת אגף המודיעין, יחד עם הגורמים בשטח, הביאו לפריצה ולפתרון של תעלומת התת-קרקע".

"חמאס ראה במנהרות התווך האולטימטיבי לשרידות ותנועה לפעיליו", מצהיר רס"ן י', ראש מדור תת-קרקע בחטיבת המחקר, "בראייתם, כל היתרונות של צה"ל מתקזזים בתת-קרקע. בפגיעה שספגו במטרו, הם ראו עד כמה היכולות המודיעיניות ויכולות התקיפה של צה"ל איכותיות ועמוקות גם בזירה הזאת".

כנאמר, המבצע הביא לחזית מודיעין מסוג ייחודי ומתפתח - יכולות בינה מלאכותית מתקדמות ביותר. אפליקציות חדשניות, תאי תקיפה דיגיטליים, רחפנים, התראות, חיבור בין יכולות 8200 לשב"כ ושלל פיתוחים נוספים.

"לראשונה, הבינה המלאכותית היוותה מרכיב מרכזי ומכפיל כוח בלחימה אל מול האויב", חושף בכיר באגף. כל אלה התאפשרו על בסיס "מרכז המידע והידע", פלטפורמה טכנולוגית מתקדמת לבינה מלאכותית, הכוללת 90% מכלל המידע הצה"לי על האויב במקום אחד.

בזמן המבצע, פעל לראשונה בסיס רב-תחומי ורב-זרועי של יחידות אמ"ן עם חיל-האוויר, שייצר מטרות בזמן אמת. מלבד יעדי התקיפה הידועים מראש, הבסיס גילה כ-200 מטרות איכות במהלך המבצע, כמו בורות שיגור טילים שכוונו לתל אביב ולירושלים. 50% מהמטרות שנחשפו הותקפו עוד בימי המבצע.

"אנחנו יוצאים מהמערכה עם חמאס מוחלש ופגוע, ייקח להם שנים רבות לשפר את המערכים הרקטיים", מסביר סרן ע׳, ראש מדור יעדים בזירה הפלשתינית של חטיבת המחקר, "בין ההישגים הבולטים - חיסולם של שני המהנדסים הבכירים של חמאס. פגענו במערך ההתעצמות שלהם בצורה יוצאת דופן". [סימוכין1]

להלן דברי סרן ע׳, ראש מדור יעדים בזירה הפלשתינית של חטיבת המחקר כפי שהובאו בסרטון וידאו שצורף לכתבה:

הפגיעה במערכי ההתעצמות הן של חמאס והן של הג'יהאד האיסלאמי [הג'יהאד האיסלאמי] הייתה יוצאת דופן. מדובר במאמץ מודיעיני שארך שנים רבות. תקפנו מוצבים, עיליים ותת-קרקעיים, חיסלנו פעילים וחיסלנו ציוד. בראש ההישג, חיסולו של ג'מאל אל-זבדה ואבו רוחמה [כוונתו ככל הנראה לג’מעה אל-טלחה], שני המהנדסים הבכירים של חמאס.

פגיעה במערך ההתעצמות של חמאס הייתה יוצאת דופן. מדובר במאמץ מודיעיני ארוך שנים שהגיע על-ידי מימוש במבצע 'שומר החומות'. אנחנו יוצאים מהמערכה עם חמאס מוחלשת, פגועה, וכזאת שיקח לה שנים רבות לשקם את המערכים הרקטיים שלה. כחלק מהמבצע פגענו רבות בתשתיות שלטון של חמאס. הקרסנו בניינים ששימשו לטרור, פגענו במטות של מנגנוני הביטחון. [סימוכין2]

הערות:

ד"ר ג’מאל אלזבדה (جمال الزبدة) - דוקטור במדעי ההנדסה והמכונות שרכש השכלתו בארה"ב ושימש כמרצה בכיר בפקולטה להנדסה באוניברסיטה האיסלאמית. במקביל, עסק בפיתוח אמצעים צבאיים עבור הזרוע הצבאית של חמאס ועמד בראש תוכנית פיתוח הרקטות, בפיקודו הישיר של מחמד דיף (محمد الضيف), ראש הזרוע הצבאית. אל-זבדה גידל דור שלם של מהנדסים באוניברסיטה האיסלאמית, וגייס רבים מהם לעבודה בתוכנית לפיתוח אמצעים צבאיים של הזרוע הצבאית ובעיקר בכל הקשור לרקטות וכלי טיס בלתי מאוישים (אלאח’באר, 22 במאי 2021). לפעילות בשירות חמאס הצטרף גם בנו, המהנדס אסאמה אל-זבדה (أسامة الزبدة), שהיה בעל אזרחות אמריקנית ונהרג באותה תקיפה. [סימוכין3]

ג׳מעה אל-טחלה (جمعة الطحلة) - בכיר במו"פ (מחקר ופיתוח) בארגון הטרור חמאס. מוקד ידע בתחום הסייבר והטק"ק. פעיל מרכזי בכל פרויקטי המו"פ של הארגון, בדגש מו"פ רקטות. פעל לשיפור יכולת דיוק הרקטות. [סימוכין4]