החלוצים מול החלושים

"חסר גלגל? אני הגלגל, חסרים, מסמר, בורג, גלגל תנופה? קחו אותי", אמר יוסף טרומפלדור, ובשנים האחרונות רבים מבני הכיפות הסרוגות נענים לקריאתו, למשימה הלאומית. חסר גלגל בנגב ובגליל, במיוחד לאחר מלחמת תקומה וטבח שבת שמחת תורה, הם מתייצבים בעוז ובענווה.

הם עזבו קהילות מבוססות, מעמד בקהילה, נפרדו מהחברים בבית הכנסת, דמעו בזווית העין כשלחצו ידיים אמיצות לשכניהם הוותיקים, הבטיחו לחברים בעבודה כי הקשר יימשך, וכשמגירות חייהם הועמסו על המשאית המובילה אותם לביתם החדש בתחנת חייהם הנוספת האמינו כי הם עושים את הדבר החשוב ביותר למען כלל ישראל, למען ביטחון ישראל, למען עם ישראל.

ובמקום הזר, החדש, המקום שהיו מי שבחרו, מסיבותיהם השונות, להיפרד ממנו, לנטוש אותו, להותירו כפיסת היסטוריה במסע חייהם, במקום הזה בו ביקשו האידיאליסטים הנפלאים, חדורי להט האמונה וחדוות השליחות לטעת עץ, לבנות בית, להצמיח חיים חדשים, זכו להפתעה, הפתעה גדולה, הפתעה כואבת ומאכזבת, הפתעה.

והנה דווקא בני דור הכיפות הסרוגות, החלוצים ומיישבי המולדת, מיהודה ושומרון ועד מטולה, אשר בזכות התיישבותם בקיבוצים, בהם קיבוצי השומר הצעיר, דוגמת כרם שלום ושומריה, הם שהצילו, כפשוטו, את ההתיישבות הזו מכליה, דווקא הם, החלוצים ושליחי ההתיישבות, זוכים לקיתונות של בוז וארס מזוקק, בעיקר מאדוני הארץ, החרדים "מהשתלטות" ו"מהשתלטות עוינת". מפעל חלוצי זה בעיניהם לצנינים.

בימים אלה במטולה, ביישובי הגדר, בקריית שמונה ובקהילות חרבות בנגב ובעוטף עזה, ישנן קהילות שקמו מהאפר ובונות עצמן מחדש. לעומתן ישנן קהילות אשר עוד טרם המלחמה היו חלשות ועתה נותרו כקהילות שאין חפץ בם. תושבי חלק מהיישובים בחרו לגור בחבל ארץ אחר וסכנת שיממון מרחפת מעל חלק מהיישובים הזקוקים להצלה מיידית.

מטולה כמשל - קהילה אשר השבים אליה לאחר המלחמה הם מיעוט. רוב התושבים בחרו לבנות חייהם במקום אחר, והנה האחים היהודים החלוצים החליטו כי מטולה לא תיפול שנית והגיעו לסייע וליישב את מטולה. אצל הרוב הם התקבלו בחיבוק חם ולבבי עד שאחדים גילו שעל ראשם מתנוססת לתפארת כיפה סרוגה והשדים, הסטריאוטיפים והסטיגמות עם החרדה החליפו את ההערכה לחלוצים.

כל ההבהרות, כל ההסברים, כל ההבטחות, כל השבועות כי לא הגיעו להשתלט, לא הגיעו לבצע חינוך מחדש, לא עזבו הכל כדי להחזיר בתשובה או להשליט את הרוח הדתית על היישוב נתקלו באוזניים אטומות של חלק ממחוללי החרדה מפני האחים החלוצים.

וכך, החלוצים הרואים שליחות בחיזוק הקהילות מקריית שמונה ומטולה ועד כרם שלום וכרמים, בעיני אדוני הארץ נחשבים כחשודים תמיד, כמאמרו של עיתונאי שבחר לתת כותרת למאמר שטנה נוסף נגד החלוצים: "מטולה חוששת מהשתלטות עוינת ולא מלבנון". ככה נכתבת חרדה, ככה נכתבת שנאה, ככה נכתבת חרפה.