חג הפסח - השפעה שורשית על התרבות והפוליטיקה בארה"ב

מורשת חג הפסח הטביעה חותם עמוק על המתיישבים הראשונים (המאה ה-17) והאבות המייסדים (המאה ה-18) של ארצות הברית – ששלטו בנבכי התנ"ך - ועל עיצוב תרבות וחוקת ארה"ב. הנשיא הראשון ומנהיג המרד נגד המלך הבריטי, ג׳ורג׳ וושינגטון, זכה לכינוי "משה האמריקני", והנשיא השני, ג׳ון אדאמס, כונה "יהושע האמריקני".

המתיישבים הראשונים, שהגיעו מבריטניה והולנד, ראו עצמם כ"העם הנבחר המודרני" שיצא מ"מצרים המודרנית", השתחרר מעולו של המלך ג'יימס הראשון ("פרעה המודרני"), חווה את "יציאת מצרים המודרנית" ואת "קריעת ים סוף המודרנית" (שמונה שבועות ההפלגה באוקיינוס האטלנטי), והפליג ל"ישראל החדשה", "כנען החדשה" ו"הארץ המובטחת המודרנית".

המתיישבים הראשונים והאבות המייסדים הושפעו על-ידי פילוסופים בריטים וצרפתים, אך גם מתפיסת החירות של מורשת משה רבנו וחג הפסח. הדבר בא לידי ביטוי ב"פעמון החירות" – ציון דרך היסטורי בארה"ב - עליו מופיע הפסוק "וקראתם דרור לארץ ולכל יושביה" ומקור הפסוק (ספר ויקרא פרק כ"ה, פסוק 10) שהוא ליבת מוסד היובל, המהווה את אב-טיפוס תנ"כי של רעיון החירות. מורשת משה רבנו השפיעה גם על עיצוב חוקת ארה"ב (1787) וזכויות האדם (10 תיקוני החוקה הראשונים מ-1791). התנ"ך – ובמיוחד ספר דברים - צוטט ע"י האבות המייסדים בתדירות רבה יותר מכל פילוסוף אירופי.

מקור המונח "שיטת הממשל הפדרלית" הוא המילה הלטינית foedus שמשמעותה "ברית ואמנה ייחודיים". האבות המייסדים ראו עצמם כ"עם הברית המודרני", וראו באמנה שהשתית משה רבנו ב-40 שנות המסע ממצרים לארץ הישראל מקור השראה לשיטה הפוליטית שהונהגה בארה"ב.

האב המייסד החילוני, בנג'מין פרנקלין, התייחס במפורש לספר שמות בדיוניו על מנהיגות אזרחית וסדר ציבורי. במהלך ועידת החוקה הזכיר פרנקלין את עצת יתרו למשה בשמות י"ח, פסוק 21, שעל בסיסה עוצב מבנה שלטון של שלוש רשויות, הפרדת סמכויות וסמכויותיהם של 12 נשיאי/ראשי השבטים. משה שימש השראה לרשות המבצעת, אהרון – לרשות השופטת, 70 הזקנים – לרשות המחוקקת ונשיאי השבטים - למושלי המדינות.

בשנת 1776 הציעו בנג'מין פרנקלין ותומס ג׳פרסון (הנשיא השלישי של ארה"ב) שהחותם הרשמי של ארצות הברית יהיה מבוסס על מורשת פסח: משה אוחז במטה ומרכבות פרעה טובעות בים, ובני ישראל צועדים בעקבות עמוד ענן ועמוד אש. הכתובת המוצעת הייתה: "מרד בעריץ הוא ציות לאלוהים." החותם שנבחר מבליט את הנשר ומעליו 13 כוכבים של 13 המדינות הראשונות של ארה"ב, המסודרים בצורת מגן דוד.

האב המייסד תומאס פֵיין - שהיה אחראי לגיוס תמיכת הרוב ביוזמת וושינגטון למרוד בשלטון הבריטי - טען בסיפרו בן 47 העמודים "Common Sense" – שכונה "מלט המהפכה" – שהתנ"ך הוא כתב אשמה משכנע נגד המלוכה.

התנועה לביטול העבדות (Abolitionist Movement), ובמיוחד הנשיא אברהם לינקולן ולוחם החירות פרדריק דאגלאס, הושפעו עמוקות ממורשת יציאת מצרים ומדמותו של משה. הארייט טאבמן, ממנהיגי הברחת עבדים ממדינות הדרום למדינות הצפון, כונתה Mama Moses, וכותרת המאבק של מרטין לותר קינג הייתה "שלח את עמי", אותו הידהדו לפניו הזמרים פול רובסון ולואי ארמסטרונג.

משה רבנו הפך (גם היום) לסמל החוק והחירות בשיח הפוליטי האמריקני – דמות מופת המשלבת חוק מוסרי, נחישות והתנגדות לעריצות.

אולם מליאת בית הנבחרים, אולמות בית המשפט העליון ואולם הקריאה המרכזי בספריית הקונגרס מציגים פסלים ותבליטים של משה ועשרת הדיברות. למעלה מ-200 אנדרטאות של לוחות הברית מוצבות באתרים מרכזיים בארה"ב.

ב-28 ביוני 2005 קבע נשיא בית המשפט העליון, ויליאם רנקוויסט, שייצג את דעת הרוב, כי לעשרת הדיברות יש משמעות היסטורית ייחודית בתרבות ובמשפט האמריקני, ולכן מותר להציבם באתרים רשמיים (כגון מדשאת בניין הקפיטול בטקסס). הוא הדגיש כי לעשרת הדיברות "משמעות היסטורית בלתי ניתנת להכחשה" החורגת מהמימד הדתי. הוא הוסיף: "מאז 1935 ניצב משה, אוחז בשני לוחות שעליהם חקוקים קטעים מן הדיברות, כתובים בעברית, לצד מחוקקים היסטוריים נוספים בבית המשפט העליון... פסל גדול של משה עם עשרת הדיברות בבניין ג׳פרסון של ספריית הקונגרס. מדליון לוחות ועשרת הדיברות מעטר את רצפת ארכיון המדינה.... במשרד המשפטים פסל שכותרתו ‘רוח החוק’ מציג את שני לוחות הברית. מול בניין רונלד רייגן בוושינגטון ניצב פסל הכולל את תבליט עשרת הדיברות, ובחזית בית המשפט הפדרלי פסל בגובה 24 רגל המציג את עשרת הדיברות. פניו של משה מתנוססים גם באולם מליאת בית הנבחרים... משה היה מחוקק ומנהיג דתי, ועשרת הדיברות נושאים משמעות היסטורית שאין עליה עוררין..."

חג חירות עתיר אחדות ומצומצם אבידות.