ישיבות קיבלו תמיכות עודפות וחייבות למדינה 25 מיליון שקל, נכון ליולי שעבר - מגלה (יום ג', 5.5.15) מבקר המדינה, יוסף שפירא, בדוח שלו על האגף למוסדות תורניים במשרד החינוך. אגף החשב הכללי במשרד האוצר אינו פועל לגביית חובות אלו, ומסתפק בקיזוז מתמיכות שוטפות ועתידיות.

יתרה מכך: לחשבות האגף אין פירוט של החובות ובכלל זה הכספים שיש להשיבם, על-פי חלוקה של חיובים פעילים הנמצאים בהליכי קיזוז, חיובים מסופקים וחיובים אבודים. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את האי-טיפול בגבייה, ודורש מהחשכ"ל לקבוע תוכנית לגביית הכספים שיש להשיב ולפעול למשלוח מכתבי התראה.

הישיבות מקבלות למעלה מ-800 מיליון שקל בשנה. בשנת 2011 הורה אגף החשב הכללי במשרד האוצר למשרדי רואי החשבון המבקרים עבורו את הישיבות שלא לבצע ביקורות שטח במוסדות הגדולים והבינוניים בהם לומדים עשרות אלפי תלמידים. הוראה זו ניתנה ללא התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה כנדרש לפי הדין וגם לא עם האגף למוסדות תורניים. ההוראה פתחה פתח ניצול לרעה של מערך התמיכות, והמבקר רואה אותה בחומרה: היא מונעת מהמטה למלא את ייעודו וסוטה מהדרך שהותוותה על-פי חוק יסודות התקציב, פסיקת בג"ץ ונוהל שר האוצר.

שפירא גם רואה בחומרה את דרך פעולתה של חשבות משרד החינוך, שלא חידשה את ביצוען של ביקורות השטח גם לאחר שהועברה לה האחריות לכך. למנהל האגף הוער, כי היה עליו להתריע בפני השר והמנכ"ל ובפני הממונה על מבחני התמיכות במשרד המשפטים על המשמעויות הנלוות לכך - דבר שהוא לא עשה במשך שנתיים.


נדרשת יותר מעורבות


גם הממונה על מבחני התמיכות, שהוא נציג היועץ המשפטי לממשלה, קיבל הערה. היה עליו לגלות יותר מעורבות בהליך שהיה שותף לו, בהיבטים של פיקוח ובקרה על התמיכות במוסדות התורניים, ולדרוש ממטה התמיכות לקבל עידכון על ביקורות השטח, מה שהיה מאפשר לו להתריע בפני היועץ המשפטי על הפסקת הביקורות. "על הגורמים המעורבים בנושא התמיכות במשרד המשפטים למלא את תפקידיהם על בסיס גישה יוזמת ולא להסתפק בגישה תגובתית, המבוססת על המתנה לפנייה אליהם או למידע המגיע אליהם", נאמר בדוח.

המבקר דחה את טענת סגן החשכ"ל, לפיה ביקורת מלאה (בניגוד לביקורת מדגמית) אינה ישימה וממצאיה חסרי משמעות לאור גודלם של המוסדות ומשך הזמן הנדרש להשלמת זיהוי פרטני של מאות תלמידים. לדברי שפירא, ביקורות השטח הן אמצעי בלעדי לבדיקת נוכחותם של תלמידים במוסדות התורניים, שהתמיכה להם ניתנת על-פי מספרם של תלמידים אלה. על כן, אי-ביצוען בחלק ניכר מהמוסדות מעקר את יעילותה של הבקרה על השימוש בכספי תמיכות אלה.

כאשר כן נערכו ביקורת, נמצא שאלפי תלמידים לא נכחו בהן ולא התייצבו באגף כדי להוכיח שהם לומדים במוסד כלשהו. עקב כך נשללה זכאותם של המוסדות לקבל תמיכה בגינם. 702 מאותם תלמידים נכללו, על-פי בדיקת משרד מבקר המדינה, ברשימת צה"ל במעמד של דחויי שירות משום ש"תורתם אומנותם"; צה"ל לא פעל לקבל נתונים ולכן האגף לא דיווח לצה"ל על תלמידים אלו.

צה"ל ויתר למעשה על האפשרות לאתר תלמידים שאינם זכאים לדחיית שירות ולגייסם. המבקר קובע, כי מצב שבו 5,712 דחויי שירות אינם מופיעים ברשימות האגף או רשומים בו כתלמידים לפרקי זמן קצרים בלבד, מחייב בדיקה מהירה, מדויקת ופרטנית. על צה"ל להקפיד על גיבושם של כלים נאותים, שיאפשרו לו פיקוח של ממש על עמידתם של דחויי השירות בתנאים שקבע להם. על-אף פניות חוזרות ונשנות של משרד מבקר המדינה, לא התייחס צה"ל באופן ענייני לממצאי הביקורת ולא מסר את תגובתו בנוגע לרשימות התלמידים שהועברו לו.