צה"ל מקים בסיס אימונים ליחידות מעורבות

ועדת החוץ והביטחון קיימה (יום ב', 30.1.17) דיון מהיר בנושא שירות נשים בתפקידי לחימה בצה"ל, אשר יזמו ח"כ איילת נחמיאס-ורבין (המחנה הציוני), מירב בן ארי (כולנו) וחיים ילין (יש עתיד).

תא"ל ערן שני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם בצה"ל: "במסגרת היותנו צבא העם אנו שואפים לשלב את כלל האוכלוסיות ושואפים לאפשר שוויון הזדמנויות רחב ככל הניתן. הרחבנו את היקף המקצועות הפתוחים בפני נשים, וכיום מדובר ב-90% מהתפקידים בצבא, וכן הרחבנו משמעותית את היקף המתגייסות לתפקידי לחימה. נשים שמתגייסות למערך הלוחם עוברות, בין השאר, שבועיים של מכינה, כדי לאפשר להם לבחון את התפקיד והשירות. אנו עושים גם מאמץ גדול להתאים את סרגל המאמצים והתזונה, וכן את סביבת העבודה, התשתיות והאמל"ח".

תא"ל שני סיפר לוועדה כי בשנת 2017 צפויות להיות כ-2,800 לוחמות בצה"ל וזה גידול חד מאוד, הכולל עלייה של 38% במספר הלוחמות בפיקוד העורף, 19% בתותחנים ו-93% בחיל-הים. שני הוסיף כי במג"ב צפויה עלייה של 100% במספר הלוחמות.

תא"ל שני: "המהלכים שצה"ל עושה הם עמוקים ומשמעותיים. הצבא מקים עכשיו בסיס אימונים חטיבתי (בא"ח) אחוד, הראשון מסוגו, לכל הגדודים המעורבים לגברים ונשים, לרבות הגדוד המעורב הרביעי שייצא לדרך בגיוס מרס הקרוב".

"אחרי גידול כה משמעותי בתקופה כה קצרה, צריכים רגע להסתכל באחריות ובמקצועיות ולתחקר את האירוע. חלק מהבנות גם נושרות בגלל פציעות, למשל, וצריך להבין למה ואיך אנו מביאים אותן להצליח ולא גורמים להם נזק. המהלך צריך להיות אחראי ואם מסתכלים על המגמה, היא טובה".

סא"ל ד"ר לנה פלדמן-קורן, רע"ן רפואה בזרוע היבשה: "יש הבדלים פיזיולוגיים ואי-אפשר להתעלם מהם - כמו צפיפות עצם והיחס בין מסת שריר לאחוזי שומן. זה לא אומר שאי-אפשר לבצע את ההכשרה, אלא רק לבצע את ההכשרה בצורה מותאמת. לוחמת זה לא לוחם ממין נקבה, אלא היא דורשת הכשרה ייעודית. האתגר שלנו היא בניית המעטפת ההכשרתית למלא את ייעודן כלוחמות תוך שמירה על בריאותן".

אל״מ (במיל') רז שגיא, יו״ר הפורום לחוסן צה״ל: "עד כמה שאני זוכר, ייעוד של הצבא הוא בשדה הקרב ולא בשוויון החברתי. יש תרומה מכרעת לשירות נשים בצבא, אבל צריך לבוא ולשים גבול. אם גורמי המקצוע שבחנו את הדברים במהלך השנים אומרים שיש פערים פיזיולוגיים, הפתרון הוא לא להוריד את הרף". שגיא אמר כי על-פי מחקרו, צה"ל מוריד את רף האימונים והכשירות המבצעית כדי לשלב נשים בתפקידי הלחימה, כמו למשל הצבת ספסל כדי להקל על מעבר החומה בבית הספר לקצינים, וכי על-פי נתונים שקיבל ממחקרים של צה"ל, 46% מהנשים נפגעות במהלך השירות כלוחמות.

לימור לקס, לוחמת ששירתה בגדוד קרקל: "הייתי בחורה בריאה לפני הגיוס. אני לא יודעת אם זו אשמת המפקדים בשטח או המערכת, אבל אין לי ספק שאם מישהו היה עוצר את הדברים בזמן, לא הייתי מגיעה למצבי כיום. אין לי שום חרטה על הגיוס ללחימה. עשיתי זאת מרצון והיה לי חשוב לעשות זאת, ואני בעד שירות נשים בכל תפקיד שהן חפצות בכך, אבל הגוף שלי לא עמד בסרגל המאמצים ונגרמו לי נזקים קשים מדי. צריך לחשוב איך למנוע את הנזק לאחרות, וצריכה להיות בקרה על שירות נשים כלוחמות".

סא"ל פלדמן-קורן: "ה-46% זה גם מישהי שמתלוננת על כאב בברכיים שעובר אחרי שבועיים ואלו נתונים שהיו בעבר, ועשינו המון בשנתיים שלוש האחרונות. לאחר שזיהינו את הנתונים, הרמנו דגל אדום, עצרנו ועשינו חשיבה ובנינו את המעטפת, לרבות הבא"ח האחוד שסיפרנו עליו, שכל מטרתו היא הכשרה מיטבית תוך שמירה על בריאות. בבא"ח כבר קיים מכון פיזיותרפיה מהטובים בצבא, נפתחה שם מרפאת נשים ויש גם את לוח המזון העשיר בסידן ופחמימות הייעודי לנשים".

תא"ל (במיל') ישראלה אורון, לשעבר קצינת ח"ן ראשית: "שירות הנשים בצבא הוא שירות שנותן תועלת לשני הצדדים. הצבא מחויב לאיכותו, כשירותו וביצוע משימותיו. הצבא לא ישים נשים במקומות שזה מפריע ללחימה".

תא"ל (במיל') אורית אדטו, לשעבר קצינת ח"ן ראשית: "נקודת המוצא היא מיצוי הפוטנציאל המרבי וזה תמיד היה בבסיס קבלת ההחלטות וכך צריך להימשך - בטח כאשר קוצר שירות הגברים. צריך לסמוך על מפקדי צה"ל שהם עושים את כל הבדיקות לפני שילוב נשים בתפקיד זה או אחר, והכל בהתאם לצרכים, ליכולות, והיכן שרלוונטי גם להבדלים הפיזיולוגיים".

ח"כ נחמיאס ורבין: "הצורך והרצון לשלב חיילים מהציונות הדתית וחרדים אסור לו לבוא על חשבון נשים. בתקופה האחרונה אנו עדים לתופעת הדרת נשים בשירות קרבי בצה"ל כי יש גברים החוששים לעמוד במבחן ולא בגלל שהנשים אינן מסוגלות. צה"ל היום הינו מפעל החיברות הגדול בארץ, התרבות בצה"ל משליכה על אופי והשיח בחברה. החברה האזרחית היא מראה לחברה הצבאית ולכן על צה"ל להיות מודל לקידום שוויון לנשים ולעידודן. אסור לנו כחברה לקבל אמירות שדרישה לשוויון נועדה להחליש את הצבא, שנשים מקומן במטבח ועוד. מי שרוצה למנוע מנשים לשרת בקרבי פוגע בצה״ל, פוגע במדינה!".

ח"כ ילין: "דווקא בגלל השוני בינינו כבני אדם, צריך להילחם לטובת שוויון. בטבע, ככל שהשונות גדולה יותר, כך הגנטיקה משתפרת. זה דיון ערכי שאומר שצבא העם הוא צבא של כולם. מקוממות אותי התבטאויות על כך שנשים לא יכולות לעשות מה שגברים עושים ולכן ביקשתי את הדיון. אני אלחם על כך שהן יוכלו לשרת בכל יחידה שירצו להשתלב ולתרום בה, ויתבצעו התאמות אם יש צורך. אמירות כאילו יש מתח ברגע שיש גברים ונשים ביחד אלו אמירות שבאות מתפיסה שהגברים מעל לכל והנשים מפריעות לעבודה. מי שמזלזל בכוח הנשי לא מבין מה זה להיות גבר".

ח"כ רחל עזריה (כולנו): "יש שתי נקודות מוצא, צה"ל הוא צבא העם והצבא צריך את החיילות. הצבא לא מתעלם מכך שנשים לא זהות לגברים, אלא הצבא עושה שינויים נדרשים כדי שנשים יוכלו להתגייס ללא הנחות. יש אחוזי נשירה במהלך השירות הקרבי גם אצל גברים, נשים שיכולות פיזית לשרת בקרבי שישרתו. יש כאן קבוצה קטנה שמנסה לכופף את הצבא לטובתה, מבחוץ על-ידי ארגונים קיצונים ומבפנים על-ידי הרבנות הצבאית. יש פה כוחות בתוך החברה הישראלית שמנסים למנוע מנשים להתגייס והצבא אומר פעם אחר פעם שנשים הן חלק אינטגרלי ונדרש לשמירה על ביטחון ישראל".

ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני): "זכיתי להתגייס לקורס טיס בתקופה שהיינו מהראשונות שקיבלו הזדמנות להתמודד בדיוק כמו הגברים. יש היום גל עכור של אנשים עם תפיסות עולם מיושנות, שמנסים לעשות את הבלתי אפשרי ולהקפיא את הזמן. זה פשוט לא הולך לקרות ואני פורצות עוד ועוד תקרות זכוכית. זכינו לגדול בדור שנשים לוחמות זה כבר מובן מאליו".

ח"כ ענת ברקו (הליכוד): "שירות נשים ושילובן בכמה שיותר מקצועות לחימה זה לא טובה שמישהו עושה לנו. החברה לא יכולה להרשות לעצמה לוותר על 50% מהאוכלוסייה. לא צריך להתעלם מהשונות המגדרית, להיות עיוור למגדר, אבל לחשוב על טובת העניין. אנחנו הולכים והולכות קדימה לטובת צה"ל ומדינת ישראל. נאמר פה שבפקודת השירות המשותף יש בעיה עם נשים וגברים ברכב אחד, ובכן, כשאני הייתי סגן צעירה, שותפי לאוטו היה הרב של האוגדה, ולא הייתה לאף אחד מאתנו שום בעיה להסיע זה את זה".

ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי): "רומא לא נבנתה ביום וגם לא השילוב. שירות הנשים בצה"ל זו מציאות וצורך חיוני, ויש יתרונות לכל צד ואין מישהו עליון. עם זאת, אני חי על-פי המשפט של ראש אכ"א לשעבר אורנה ברביבאי, שאמרה שמטרת צה"ל היא לנצח במלחמה ולהגן על המדינה, וכל מה שמסייע לזה יהיה בצה"ל, ומה שלא, לא יהיה. זהו ערך הניצחון ויש עוד שלושה ערכים שצריך לדבר עליהם: הצניעות, הבריאות והמבצעיות. ערך הצניעות מחייב ליצור תשתית מתאימה, בעבודת מטה סדורה, שתאפשר הצבת חיילות וחיילים יחד. ערך הבריאות נדון פה בהרחבה לוודא שלא נוצרות פגיעות, וערך המבצעיות הוא לוודא שאין הקלות בהנחיות והדרישות".

ח"כ ילין קרא לעברו של ח"כ יוגב "האם ערך הצניעות עליון לערך השוויון?" וח"כ יוגב השיב "חד-משמעית הצניעות חשובה מהשוויון".

ח"כ שרן השכל (הליכוד): "צריך לדעת לאזן בין ערך הצניעות וערך המבצעיות. האם מכנסיים לא עדיפות על חצאית ללוחמות? האם קריעת החולצה כדי לשים חוסם עורקים לפצוע איננה דבר ראוי? בכל המלחמות ניצחנו בשל נחישות ומוטיבציה מעל הכל. אני שירתתי כלוחמת קרבית במג"ב וחוויתי את הדברים על בשרי - אנחנו יכולות לעשות את העבודה, אם לא אותו דבר, אז יותר טוב. שירות נשים תורם למדינה ולמבצעיות ואי-אפשר לקחת צעדים אחורה".

יו"ר הוועדה, ח"כ דיכטר, סיכם: "החסם בנושא שילוב נשים הוא בעיקר מנטלי, יותר מכל דבר אחר. בצוות שלכד את אייכמן לא הייתה אף אישה, כי איש לא חש שאפשר לקחת אישה למבצע שכזה, וכל מי שמכיר, יודע שמאז ועד היום אנחנו במקום אחר לגמרי במבצעים דומים. הבינו שבכל דבר, כמו שיש בו סיכון, יש בו הזדמנויות".

"כולם דיברו על הזדמנות, והאיום הוא רק במידת הפגיעה שעלולה להיווצר מהחלטות מהירות או לא מקצועיות. אנחנו כוועדה רוצים לתת לעצמנו שנה נוספת ללוות את הנושא, עם נתונים מחקריים של צה"ל. זה נושא מאוד מעניין ומאתגר עם פוטנציאל אדיר לביטחון של ישראל, ובהחלט יש לזה השלכות להרבה מאוד תחומים, הרבה מעבר לצבאי נטו. צריך להיות פתוחים להערות מכל צד, ובסופו של דבר אנו רוצים לוודא ולהבטיח, שכל מי שיכול לשאת את האלונקה נמצא מתחתיה".