חרדיות מופלות בטכנולוגיה העילית

ועדת המדע והטכנולוגיה שבה ודנה (יום ב', 24.12.18) באפליית שכר הנשים החרדיות, המועסקות בתעשיית הטכנולוגיה עילית. לדברי יו"ר הוועדה, אורי מקלב (יהדות התורה), "בין אם זו אפליה מובנית ובין אם פרי נתונים סותרים - חובה לטפל להקל ולפתור את הבעיה. יש מחסור בעובדי טכנולוגיה עילית, וחובה לנצל את העובדים הקרובים והיכולות שלהם - ולא לייבא מתכנתים מחו"ל. ברור שיש הבדל בעניין בין המגזר הפרטי לציבורי. באחרון אין אפליה אך עדיין קיימת בעיה ביצירת מקומות עבודה ובהתאמתם לחרדיות".

מקלב התריע כי למרות תוכניות ההכשרה הממשלתיות לנשים חרדיות - לאחר ההכשרה המגזר הציבורי דורש ניסיון ולא מסתפק בהכשרה. לעיתים, הוראות האוסרות תחילת עבודה בשעה מוקדמת, המאפשרות יציאה מוקדמת - חוסמות אימהות מלהתקבל ולהתקדם בעבודה במגזר הציבורי.

לדברי אילן גילאון (מרצ) "במגזר הפרטי יש ניצול קפיטליסטי של החרדיות שהן הפרולטריון הכי חלש שעליו צריך להגן. חרדית משתכרת היום בטכנולוגיה עילית כ-5,500 שקל שעמיתתה הלא-חרדית מקבלת כמעט כפול, כאשר הגינות היא ערך כל-כך בסיסי".

לדברי יואב בן צור (ש"ס), "שתי בנותיי מתכנתות, ומהן אני ושמע על המוני נשים חרדיות המשוועות לבדל עבודה, במרחק רב, בתנאי עבדות, בשכר זעום, תוך בוטות של המעסיקים - והן מפחדות לאבד את מקום עבודתן, וממשיכות רק כדי לצבור ניסיון ולהמשיך הלאה". עליזה לביא (יש עתיד) התריעה מפני מחסור בהענקת מלגות מטעם המדינה לנשים אלו ואילו מיכאל מלכיאלי (ש"ס), האשים את "משרד החינוך, המסרב - ע"י המועצה להשכלה גבוהה - להכיר כתואר אקדמי בלימודי המחשב של הסמינרים החרדיים. או שיכירו בלימודים כהשכלה אקדמית או שיאסרו על החברות לדרוש תואר שכזה".

לדברי ניצה קלינר-קסיר, המשנה ליו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות ולשעבר חוקרת בבנק ישראל, היקף התעסוקה הכללי של נשים חרדיות בישראל הוא כ-75%, גבוה משאר מדינות ה-OECD. אחת מכל ארבע נשים חרדיות משתלבת באקדמיה, נמוך אומנם משאר האוכלוסייה אך במגמה עולה. כ-800-700 חרדיות לומדות מדי שנה בהכשרה מקצועית של תכנות, ובנוסף כמה מאות בסמינרים. כ-5% מהנשים החרדיות מועסקות בטכנולוגיה עילית, אך נתונים אלו במגמת עלייה. 44% מהנשים החרדיות בטכנולוגיה עילית מרוויחות למעלה מ-10,000 שקל, אך השכר הממוצע של נשים חרדיות בתחום הוא כ-25% נמוך מהממוצע. לדבריה, הן מתקשות להתמקח על גובה שכרן בגלל חוסר ידיעתן למי ניתן וכדאי לפנות בעניין, ומתוך החשש לאבד את מקום העבודה.

לדברי ד"ר גלעד מלאך, ראש תוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, כ-10% מהחרדיות לומדות היום מדעי המחשב - נתון הזהה לנשים בחברה הישראלית, ולכן תוך מספר שנים בעיית השכר תחריף. הרב סא"ל (מיל') משה ראב"ד, יועץ לתעסוקת חרדים בג'וינט-ישראל, טען כי "הפוטנציאל של הנשים החרדיות עדיין לא ממומש, "אם רק יתנו הזדמנות ושכר הוגן - יגלו את האוצר הזה".

איציק קרומבי, מנכ"ל ביזמקס וקרן קמ"ח - קידום מקצועי חרדי, הציג נתונים מפורטים על שילוב נשים חרדיות בטכנולוגיה עילית, המצביעים על פערי שכר בין נשים חרדיות ללא חרדיות בתעשיה, אך הם נובעים ברובם מרמת השכלה שונה ומהיקף המשרה. לדבריו, מסקר שבוצע בקרן לפני מספר חודשים, עלה כי רוב מכריע של הנשים החרדיות בטכנולוגיה עילית מעדיפות לעבוד במשרה לא-מלאה, כדי שתתאפשר חזרה הביתה בשעה מוקדמת.

רותי סירוטה, מעמותת תמך, סיפרה על תוכניות מותאמות לחרדיות כדי לקדמן לתפקידי ניהול, אביתר פרץ, מנהל ההתקשרויות בחשב הכללי באוצר, סיפר על תוכניות רבות ממשלתיות בהם נדרשת הכשרה ולא תואר אקדמי, ואילו משה פרידמן, מנכ"ל קמאטק, הציג מסלולי הכשרה מקצועיים, יוקרתיים, מהירים ולא אקדמאיים, כאשר בוגרי אותן ההכשרות מגויסים לעבודה יותר מאשר אקדמיים.