העלייה המתמשכת בתוחלת החיים מחייבת בחינה של מתווה העלאת גיל הפרישה של נשים תוך השוואה למקובל בעולם. כך אומר (יום ב', 4.5.20) בלשון זהירה מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. גיל הפרישה בישראל נותר 62, למרות הצעת האוצר להעלותו בהדרגה ל-65 ולאחר מכן בהתאם לתוחלת החיים, ובעוד גיל הפרישה הממוצע במדינות OECD של נשים הנכנסות כיום לשוק התעסוקה יהיה 65.8. אנגלמן מתריע, כי המשך המצב הקיים משפיע לרעה על מצבן האקטוארי של קרנות הפנסיה הוותיקות.

דוח המעקב בנושא הפנסיה עוסק בעיקר בשאלת התשלומים לפורשים משירות קבע בצה"ל. הוא מגלה, כי בשנת 2018 הגדיל הרמטכ"ל (בפועל - ראש אכ"א) בממוצע ב-9.53% את הפנסיות - לעומת הגדלות של 8.89% בשנה הקודמת. השיעור המירבי המותר הוא 10% ואמור היה לרדת החל מהשנה שעברה בשל הצערת גיל הפורשים. מחיר ההגדלות הוא 1.1 מיליארד שקל בשנה, מתוך תקציב גמלאות כולל של 7.8 מיליארד שקל. גיל הפרישה הממוצע מצה"ל עמד לפני שנתיים על 46, כאשר גובה הפנסיה הממוצעת לקצין מצוי במחלוקת בין האוצר לצה"ל: 19,844 שקל או 18,966 שקל (בהתאמה).

עוד מוסר הדוח, כי משרד האוצר ומשרד הביטחון טרם התקינו תקנות בהתאם לחוק לצורך הסדרת פנסיית הגישור הניתנת לפורשי צה"ל (תעמוד בשנת 2025 על 12,000 שקל בממוצע), וזאת אף שחלפו יותר משנתיים מהמועד שנקבע בחוק להתקנתן. צה"ל קובע את גובה המקדמות לפורשים וממשיך לשלם אותן על חשבון פנסיית הגישור ללא תיאום עם משרד האוצר. המשך תשלום המקדמות מקבע מצב זמני ויוצר אי-ודאות אצל הפורשים, מציין אנגלמן.