רכוש תפוס בשווי של למעלה ממיליארד שקל מוחזק בידי המדינה, בטרם התקבלה החלטה האם להעמיד לדין את בעליו - מגלה (יום ב', 4.5.20) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח על השימוש בכלי האכיפה הכלכלית לשם מלחמה בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת.

בשנים 2018-2016 תפסה המשטרה 4.2 מיליארד שקל בהליכי אכיפה כלכלית, אך בשל היקף התיקים - בעניינם של רוב החשודים/נאשמים טרם ניתנו פסקי דין. בעיה קשה יותר נובעת מן התיקים שטרם הבשילו לכתבי אישום. בפרקליטות ממתינים מגה-תיקים כאלו למעלה משנה, ובהם רכוש תפוס ב-800 מיליון שקל. רשות המיסים טרם קיבלה החלטות ב-300 תיקים של עבירות מס חמורות. המשמעות היא, שסכומים משמעותיים אלו מוחזקים בידי המדינה - בעוד נגד בעליהם אפילו לא הוגשו כתבי אישום.

אחת הבעיות, אומר אנגלמן, היא קיומו של צוואר בקבוק במעבר התיקים מהיחידות החוקרות (בעיקר המשטרה ורשות המיסים) אל הגורם המטפל בתביעות ובמימוש. בשנים 2018-2016 גדל היקף התפיסות ב-220%, אך לא חל שינוי משמעותי בהיקפו של כוח האדם המטפל ברכוש התפוס. עוד נמצא, כי המשטרה אינה מטפלת בצורה נאותה בכספים שבידיה. בשנים 2018-2014 הופקדו 350 מיליון שקל במערכת החשבות של המשטרה, בלא אבחנה בין כספים המיועדים לחילוט לבין כספים שנתפסו כראיות. המשטרה מפקידה את הכספים התפוסים בחשבון החשב הכללי, הנושא ריבית של 0.1% בלבד בשנה, ולא בקרן האפוטרופוס הכללי לניהול רכוש, בה הריבית השנתית היא 5%.

בשנים 2018-2015 לא הופקדו 80 מיליון שקל בקרן המיועדת לכספים שנתפסו בשל עבירות על חוק איסור הלבנת הון. הסיבות לכך היו שתיים: חסמים משפטיים במימוש הנכסים, וקושי מחשוב ברשות האכיפה והגבייה לזהות את הגורם אליו יש להעביר את הקנסות וכספי החילוט. חלק מהכספים בקרן זו מיועדים לגופי האכיפה, אך עד אמצע 2019 ניצלו הללו רק מחצית מבין 430 מיליוני השקלים שהיו יכולים לקבל. לבסוף מציין אנגלמן, כי למרות מאמציהם של המשטרה וגופי האכיפה לזהות נכסים בחו"ל של עבריינים ישראלים, לא הועברו עד היום ארצה כספי חילוט מחו"ל.