ברקע משבר הקורונה והפגיעה הכלכלית, במסגרתה נפגעו גם תאגידים מדווחים, שהושפעו מהירידה בפעילות הכלכלית, וכך שהציבור פדה כספים המנוהלים על-ידי קרנות הנאמנות, ושווי הנכסים המנוהלים על ידן פחת באופן ניכר, אישרה (יום ב', 21.12.20) ועדת הכספים את הצעת רשות ניירות ערך להפחתת אגרות המשולמות לרשות, זאת גם בהתחשב בעודפי התקציב של הרשות. בנוסף לבקשת יו"ר הוועדה הוגדלה ההפחתה הרוחבית לחברות ל-3 השנים הבאות.

הוועדה אישרה במסגרת זו שורת הפחתות:

התקנות קובעות הפחתה חד-פעמית באגרות השנתיות לשנת 2020 לתאגידים מדווחים, באמצעות קביעת מועדים חלופיים לחישוב האגרה השנתית - לצורך חישוב אגרת 2020, דרגת האגרה תיקבע לפי ההון העצמי עליו דיווח התאגיד בדוחות הכספים לשנת 2019 או בדוחות הכספים לרבעון השני של שנת 2020, הנמוך מבניהם. ברשות הסבירו כי חישוב האגרות באופן זה, יביא בחשבון את הפגיעה בפעילות הגופים המפוקחים ויטיב עם הגופים שחוו את הפגיעה המשמעותית ביותר.

עוד נקבע, כי קביעת דרגת האגרה של קרן נאמנות ישראלית תעשה על בסיס שווי נכסי הקרן הנמוך ביותר שנרשם במהלך המחצית הראשונה של שנת 2020 וכי קביעת דרגת האגרה של קרן חוץ תחושב לפי שווי היחידות שנרכשו בישראל ב-31 בדצמבר 2019 או ב-30 ביוני 2020, הנמוך מבניהם.

בנוסף אישרה הוועדה, כי לגבי חברות ניהול תיקים, אשר בשגרה האגרה השנתית שלהן מחושבת על-פי שווי הנכסים המנוהלים שדווח לרשות בסוף השנה הקודמת, תחושב האגרה השנתית לשנת 2020 לפי שווי הנכסים המנוהלים לסוף שנת 2019, לסוף הרבעון הראשון לשנת 2020 או לסוף הרבעון השני של שנת 2020, הנמוך מבניהם.

במסגרת התקנות לפרסום תשקיף, קרן נאמנות משלמת אגרת תשקיפים המורכבת מאגרה קבועה ומתוספת אגרה. תוספת האגרה משתנה ונקבעת על-פי היקף היצירות נטו של הקרן (יצירות פחות פדיונות) בכל חודש. כך נקבע בהוראת השעה, כי הרשות תזכה מנהל קרן ששילם תוספת אגרה לאחר חודש מרס 2020 בשל יצירות נטו בקרן עד לקיזוז של 20% מערך הפדיונות נטו שאירעו בחודש מרס בכל קרן שבניהולו.

המישור השני בתקנות, קובע הפחתה רוחבית ל-3 שנים, 2021-2023, בשיעור של 15% לכלל הגורמים שמשלמים אגרות לרשות.

בנוסח שהובא לדיון מצד הרשות נקבעה הפחתה של 10 אחוזים בלבד, יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, ביקש מראש הרשות להגדיל את ההפחתה: "אני ביקשתי שתפחיתו באגרות, אני מודה שהסכמתם. אני לא מסתפק ב-10 אחוזים, אני מבקש 15 אחוזים, ראיתי את המספרים שלכם, אתם תעמדו בזה, אחרת לא הייתי מבקש". יו"ר הרשות, ענת גואטה, נענתה לבקשת יו"ר הוועדה.

בנוסף, הוחלט על הקלה נוספת לשנים 2023-2021, לעניין אגרה שנתית לקרנות ייעודיות המנוהלות במסגרת שירות ניהול תיקים 2.0 - מודל שירות ניהול השקעות אינטרנטי חדש, המתבצע באמצעות השקעה בקרנות נאמנות. שלאחרונה הונחה התשתית להקמתן - קרנות ייעודיות במסגרת שירות ניהול תיקים 0.2. על-מנת לעודד הקמת קרנות כאלה, נקבע כי כל ארבע קרנות המנוהלות ע"י אותו מנהל תיקים אצל מנהל קרן, יראו כקרן אחת לצורך תשלום אגרה שנתית בכל אחת מ-3 שנים אלה.

מנכ"ל רשות ניירות הערך, עודד שפירר: "בשנת 2020 נחזיר כ-5 מיליון שקל לחברות. ההפחתה היא לחברות שנפגעו בעיקר בקורונה, כ-4 מיליון לחברות קרנות ניהול נאמנות, שזה הענף שהכי נפגע בקורונה. עלינו כעת לבקשת היו"ר גפני ל-15 אחוז שנתי, זה בערך 16.5 מיליון בשנה שנחזיר לחברות המפוקחות האלה כל שנה, כפלו 3 שנים זה בסביבות 48 מיליון שקל, עם ה-5 מיליון זה 53 מיליון ש"ח סך הכל".

בהמשך הדיון, אישרה ועדת הכספים את תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2021. הסכום שהציגה הרשות הינו 188.3 מיליון שקל, כאשר יש להפחית מסכום זה את חמשת האחוזים הנוספים שהופחתו כאמור לבקשת יו"ר הוועדה מגביית האגרות, הרשות התחייבה כי תציג את הסכום המעודכן בפני הוועדה.

מהצעת התקציב עולה כי בין השאר, כ-107 מיליון שקל מיועדים לשכר, כ-21 מיליון מיועדים לאחזקה, הוצאות אירגוניות, ציוד וכדומה, וכ-18.9 מיליון מיועדים למערכות מידע ואחזקת מחשבים.

תקציב הרשות מורכב מהאגרות שהיא גובה מהגופים המפוקחים על ידה, ועל בסיס כך מחושב תקציבה השנתי. כך צופה הרשות כי הכנסותיה השנה בהתאם, יעמדו על 188.3 מיליון שקל. מסכום זה כאמור צפוי לפחות נוכח הגדלת ההפחתה בגביית האגרות.

בפתח הדיון התייחסה גוטאה להתפתחויות השונות בתחום אחריותה: "במרבית התקופה בה אני מכהנת בתפקידי כיושבת-ראש רשות ניירות ערך, היה עלינו לפעול כשהכלי החשוב של החקיקה שחלק משמעותי ממנה מעוצב כאן בוועדה, לא עומד לרשותנו. עם זאת, בחינה של פעילות הרשות בשנים הללו, מעלה כי עלה בידינו לפעול ולהשיג התקדמות בלא מעט תחומים".

"בשנת 2017 הוועדה אישרה תיקון לחוק ניירות ערך שבין היתר, חייב את הבנקים להעביר מידיהם את השליטה בבורסה. כיום, בחלוף מספר שנים, ובתוספת מהלכים נוספים בהם נקטה הרשות, ניתן לחזות בפירות המהלך שהובילה רשות ניירות ערך בשיתוף עם הוועדה".

"אנחנו חווים היום זרם של הנפקת מניות לראשונה, בהיקף משמעותי שלא חווינו כמוהו בעשור האחרון. העלייה בפעילות החלה עוד ברבעון הקודם והיא ממשיכה ביתר שאת ברבעון הנוכחי כשאנחנו עומדים על כ-15 תשקיפים שכבר הוגשו ועוד כ-55 שהודיעו על כוונתם להנפיק. החידוש הנוסף והמשמח בגל ההנפקות הנוכחי הוא שרבות מההנפקות הן בענף הטכנולוגיה, באופן המחבר בין משאבי המימון של שוק ההון ובין הצרכים של שוק ההיי-טק הישראלי ומאפשר למשקיעים ליהנות מהפעילות הישראלית בתחום, תוך הגברת המתאם בין הכלכלה הישראלית לבורסה בתל אביב".