הלימוד המקוון בקורונה נדון מראש לכישלון, בשל העדר משווע של תשתיות מחשוביות ברוב המכריע של בתי הספר התיכוניים בארץ. כך מלמדים הנתונים שחושף (יום ב', 15.3.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.

ערב הקורונה השתתפו רק 23% מבתי הספר התיכוניים בתוכנית התקשוב שמפעיל משרד החינוך, מאחר שזו מופעלת בעיקר בחינוך היסודי. המצב גרוע עוד יותר בפילוח סוציו-אקונומי: התוכנית הופעלה רק ב-16% מבתי הספר התיכוניים בשלושת האשכולות הנמוכים, לעומת ב-25% בשלושת האשכולות העליונים. רק 1% מבתי הספר החרדיים השתתפו בתוכנית, למרות שחלקם מכלל בתי הספר הוא 30%; בחינוך הממלכתי, ההשתתפות היא 50% (בעוד הם רק 34% מכלל בתי הספר).

משרד החינוך לא קבע תקן בעניין היחס הסביר בין מספר התלמידים למספר המחשבים בבית הספר. ב-48% מבתי הספר העל-יסודיים יש מחשב אחד ליותר מעשרה תלמידים, וב-23% מהם יש מחשב אחד ליותר מ-20 תלמידים. באשכולות הגבוהים היחס של יותר מ-20 תלמידים למחשב קיים ב-10% מבתי הספר, ואילו באשכולות הנמוכים הוא קיים ב-40% מהם. בחינוך היהודי יחס זה קיים ב-14% מבתי הספר, לעומת 50% בחינוך הערבי. גם נגישותם של המורים למחשב נמוכה: ב-40% יש מחשב אחד ליותר מחמישה מורים ובאשכולות הנמוכים קיים יחס כזה ב-52% מבתי הספר.

שיעור בתי הספר העל-יסודיים הזוכים להשתתף בפרויקטים שמפעיל משרד החינוך לשיפור הסביבה הפיזית בבתי הספר במטרה להתאים את הלימודים למאה ה-21, הוא קטן מאוד. בשנים 2019-2016 אישר משרד החינוך שיפוץ של 496 כיתות בלבד בבתי הספר העל-יסודיים, 1.5% מתוך הכיתות בארץ ושליש מהבקשות שהוגשו. בפרויקט "חצרות לימודיות" אישר המשרד הקמת 19 חצרות בבתי ספר על-יסודיים, שהן 1% מכלל 2,265 בתי הספר ו-17% מכלל הבקשות שהוגשו.

בשנים 2017-2014 הוקנתה אוריינות אינטרנט רק למחצית מתלמידי החינוך היסודי ולמיעוט (30%-23%) מתלמידי החינוך העל-יסודי. שיעור המשתמשים במחשב לצורכי למידה והיבחנות נע סביב 50% בשכבות הגיל השונות בשנים 2019-2015. שיעור ניכר מתלמידי ישראל, ובפרט במגזרים היהודי-חרדי והערבי, אינם רוכשים במסגרת הלימודים מיומנויות דיגיטליות החיוניות להשתלבות מוצלחת בשוק העבודה המשתנה. שיעור דוברי הערבית שעושים שימוש במחשב לצורכי למידה יורד החל בכיתה ז' ונעשה נמוך משיעור דוברי העברית - בכיתות י'-י"א הפער מגיע ל-21% בנוגע לחיפוש מידע באינטרנט ול-13% בנוגע לעיבוד מידע ולהצגתו במחשב. בבתי הספר החרדיים רק 2% מהכיתות הן מתוקשבות.

רמת המיומנות הדיגיטליות של המורים אינה מיטבית וכך גם הכשרתם לנושא זה. רק 52% מהמורים שהשתתפו במחקר בשנת 2018 העידו, כי הם בעלי תחושת מסוגלות לסייע לתלמידים ללמוד באמצעות שימוש בטכנולוגיה דיגיטלית, לעומת 67% בממוצע ב-OECD. משרד החינוך אינו מבצע מעקב ובקרה על השימוש של מורים ותלמידים בתכנים הדיגיטליים הלימודיים, באופן שיאפשר לו לבחון את האפקטיביות של השימוש בתכנים אלו.

אנגלמן מציין, כי משרד החינוך מסר, כי השקיע 1.2 מיליארד שקל בהצטיידות במחשבים במשבר הקורונה. הדוח אינו עוסק בנושא התלמידים ונגישותם שלהם למחשבים ולאינטרנט, כאשר ברור שגם כאן המצב רחוק מלהיות משביע רצון וקיימים פערים ניכרים בין שכבות האוכלוסייה ובין חילוניים ויהודים לבין חרדים וערבים.