זיהומים נרחבים במאגרי מי התהום

מאות בדיקות של מי תהום העלו זיהומים ואף זיהומים חמורים מאוד. למרות זאת, לא נעשה כמעט דבר להפסקת הזיהומים ורשות המים אינה פועלת במסגרת סמכותה נגד המזהמים - מגלה (יום ג', 19.10.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.

מי התהום מספקים לאוכלוסיית העולם כמחצית ממי השתייה ו-40% מהמים לחקלאות. המקור העיקרי של מים טבעיים שפירים בישראל הוא מי התהום, ובעיקר אקוויפר החוף ואקוויפר ירקון תנינים (המכונה גם אקוויפר ההר). מקורות המים הטבעיים של ישראל ובעיקר מי התהום נתונים בסכנת זיהום והמלחה הולכת וגדלה, כתוצאה מפעילות תעשייתית, דלקים, פעילות חקלאית ושאיבת יתר של האקוויפרים השונים, המביאה לירידת מפלסיהם וחדירת מים מלוחים לתוכם.

ב-98 מתוך 408 מאתרי הניטור בוצעו או מתבצעות פעולות שיקום ורק ב-12 אתרים (3%) הסתיימו פעולות השיקום. ב-48 האתרים נוכחה רשות המים לדעת, כי לא נמצא זיהום המצריך פעולות נוספות. יתר 262 אתרי הניטור - 64% מכלל האתרים המנוטרים - יש בהם כדי להעיד על זיהום קיים או על חשד לזיהום. עיקר הניטור התעשייתי מבוצע באקוויפר החוף (21 אזורי תעשיה מתוך 157 הנמצאים מעל אקוויפר החוף), בעוד באקוויפר ההר אין פעולות ניטור תעשייתי משמעותיות.

ב-69% מהאתרים המנוטרים (203 במספר) התגלה זיהום במקור המים, וב-36% נמצאו זיהומים חמורים וחמורים מאוד. ביצוע פעולות הניטור ב-295 אתרים בשנים 2020-1999 מהווה כיסוי של 13.5% בלבד מכלל האתרים הידועים. על-אף שחוות הדלק אחראיות לחלק העיקרי מהזיהום ממתקני דלק, טרם נוטרו 17 מתוך 35 החוות. המשמעות היא שפוטנציאל הזיהום החמור מדלקים עשוי להיות גבוה במידה רבה מההיקף הידוע.

ב-12 מתוך 14 האתרים בהם זיהום מי התהום נובע מפעילות תעש ומערכת הביטחון, טרם בוצעו פעולות שיקום. זאת על-אף היקפי הזיהום הגדולים המגיעים ל-1.4 מיליארד מ"ק, וסוגי המזהמים המסוכנים, ואף שחלף זמן רב מאז תחילת החקירה לאיתור היקף הזיהום ולניטור וגילוי הזיהומים. במוקדי הזיהום העיקריים, בהם נתגלה נפח מים מזוהמים של למעלה מ-1.2 מיליארד מ"ק - תעש רמת השרון, תעש גבעון, תעש מגן ותעש ערבי נחל - התגלה הזיהום לפני עשר שנים ויותר; בתעש נוף ים, תעש טירת הכרמל, ומש"א תל השומר נתגלה הזיהום לפני חמש שנים ויותר.

רשות המים ממעטת לעשות שימוש במנגנון המאפשר לה לצוות על מי שגרם לאותו זיהום לעשות את כל הדרוש להפסקתו, לרבות שיקום הזיהום באמצעות החזרת המצב לקדמותו. היא אינה מקצה בתקציבה סכומים מתאימים לטיפול בזיהום, אף שהיא אמורה לגבות סכומים אלה מהאחראים לזיהום. במתחמים תעשייתיים קודמו בעשור האחרון שני צווים בלבד, למאות שיש עשרות מוקדי זיהומים בהיקף נרחב ובדרגת חומרה גבוהה, אשר אינם מטופלים וחלקם התגלו לפני למעלה מ-15 שנים.